ISW: הקרמלין הופך את הבחירות לדומא הממלכתית לטיעון על תמיכה במלחמה — מה קרה וכיצד הצביעו בישראל

הבחירות הרוסיות לדומה הממלכתית הסתיימו ב-20 בספטמבר 2026, אך נראה כי תוצאת הקמפיין הזה עבור הקרמלין אינה מוגבלת לחלוקת 450 מושבי הפרלמנט. עוד לפני פתיחת הקלפיות, ולדימיר פוטין קישר את ההשתתפות בהצבעה למלחמה נגד אוקראינה ולמה שהוא מכנה ‘ניצחון’ רוסי. המכון האמריקאי לחקר המלחמה – ISW – הסיק מכך מסקנה די ישירה: הקרמלין מנסה להציג את הבחירות לדומה כאישור לתמיכה הציבורית במלחמה. זו בדיוק הערכת האנליסטים, לא ‘תוכנית סודית’ מוכחת של הקרמלין, וכאן עדיף לא לבלבל בין השניים.

החומר הוכן על ידי R.Verter — מחבר חדשות נאנוב. הסתכלנו בנפרד גם על ישראל. כי כאן אזרחי רוסיה גם הצביעו, ואף מוקדם יותר מהחלק המרכזי של רוסיה: ב-17 בספטמבר פעלו שלוש קלפיות – בתל אביב, בירושלים ובחיפה. וסביב ההצבעה הישראלית כבר הופיעה המספר ‘96% בעד רוסיה המאוחדת’. יש איתו בעיה: הוא עדיין לא אושר כתוצאה רשמית.

מה ידוע על התוצאה בבוקר ה-21 בספטמבר

על פי נתונים ראשוניים של ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה, שפורסמו לאחר תחילת הספירה, ‘רוסיה המאוחדת’ קיבלה כ-57.5% מהקולות ברשימה הפדרלית. רויטרס דיווחה גם על השתתפות של כ-57%. המפלגות הפרלמנטריות העיקריות – המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה ו’אנשים חדשים’ – נותרו הרחק מאחורי מפלגת השלטון. הספירה בעת הכנת חומר זה עדיין לא הושלמה סופית, ולכן מדובר בתמונה ראשונית בלבד.

הניצחון של ‘רוסיה המאוחדת’ לא היה הפתעה. המערכת הפוליטית הרוסית בשנים האחרונות בנויה כך שמפלגת השלטון הולכת לבחירות עם יתרון מנהלי, מידע וארגוני, והתחרות האנטי-מלחמתית האמיתית מוגבלת מאוד. רויטרס כותבת כי חלק ניכר מהמועמדים שהתבטאו בגלוי נגד המלחמה הוצאו מהקמפיין, והמפלגות העיקריות שהורשו להשתתף אינן מציעות שינוי עקרוני במדיניות הרוסית כלפי אוקראינה.

לכן טעות אריתמטית אחת כאן די מפתה: לקחת כ-57–58% של ‘רוסיה המאוחדת’ ולהכריז שכך גם הרוסים הצביעו ‘בעד המלחמה’. לא, שאלה כזו לא נשאלה לאנשים בקלפי. וגם תנאי התחרות הפוליטית לא היו דומים כלל למשאל עם, שבו אדם בוחר בין המשך המלחמה להפסקתה.

אבל הקרמלין עצמו נתן סיבות לראות את התוצאה בהקשר צבאי.

למה ISW בכלל דיבר על ‘משאל עם’

ב-16 בספטמבר, יומיים לפני תחילת ההצבעה המרכזית, פוטין פנה לבוחרים. הוא אמר כי ההשתתפות בבחירות מסייעת לחיזוק המדינה מול אויבים חיצוניים, וכינה את ההצבעה תרומה משותפת ל’ניצחון’ הרוסי. הוא הזכיר במיוחד את תושבי החלקים הכבושים של דונצק, לוהנסק, זפורוז’יה וחרסון האוקראיניות. רוסיה, לאחר ההכרזה על הסיפוח ב-2022, רואה בשטחים אלה שלה; אוקראינה ורוב מוחלט של מדינות העולם, כולל ישראל, אינן מכירות בכך.

על הנאום הזה מבוססת המסקנה המרכזית של ISW. המכון סבור כי הקרמלין מקשר מראש את ההצבעה לפרלמנט הנשלט עם תמיכה במלחמה, כדי שאחרי הבחירות יוכל לדבר בכיוון ההפוך: מכיוון שהחברה תמכה בקו הפוליטי, היא תומכת גם בהמשך המלחמה. בדו”ח מ-20 בספטמבר כותב ISW כי הקרמלין מציג את התוצאות הראשוניות כאישור לתמיכה רחבה במאמצים הצבאיים.

רויטרס מגיעה בערך לאותה לוגיקה, אם כי היא מנסחת בזהירות רבה יותר. הסוכנות כותבת כי הניצחון הצפוי של מפלגת השלטון נותן לפוטין אפשרות להשתמש בבחירות כדי להראות יציבות פוליטית בתוך רוסיה ולאשר כי הקו המדיני שלו שומר על תמיכה ציבורית.

כאן נמצא המשמעות העיקרית של הקמפיין הזה. לא בכך שהדומה קיבלה פתאום תפקיד עצמאי חדש. להיפך: הבחירות לפרלמנט נותנות לקרמלין מספר שניתן להתייחס אליו כבר לאחר ההצבעה.

ומה אפשר לעשות עם המספר הזה הלאה

לאחר התוצאות הראשוניות, החלו גורמים רשמיים רוסים לדבר על תמיכה בקו שנבחר על ידי המדינה. עבור הקהל הפנימי, זו קונסטרוקציה נוחה: הבחירות התקיימו בזמן מלחמה, מפלגת השלטון ניצחה, ולכן המדינה יציבה פוליטית ולא מתכוונת לשנות כיוון. אבל המעבר הלוגי בין שלוש ההצהרות הללו נעשה בכל זאת על ידי השלטון עצמו, ולא על ידי הקלפי.

ISW סבור כי ‘מנדט’ פוליטי כזה עשוי להידרש לקרמלין אם המלחמה תדרוש מהאוכלוסייה הוצאות חדשות והגבלות חדשות. רויטרס מציינת בין ההשלכות האפשריות את ההידוק הפנימי הנוסף ואת קידום משתתפי המלחמה לאליטה הפוליטית. פוטין עצמו מדבר כבר כמה שנים על ותיקים כאנשים שצריכים לתפוס מקומות בולטים במדינה ובניהול.

מכאן עלתה גם השאלה על גיוס חדש. לאחר הגיוס בסתיו 2022, הקרמלין מנסה למלא את הצבא בעיקר באמצעות חוזים, תשלומים גבוהים ותוכניות גיוס אזוריות שונות. ערב הבחירות, דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, הכחיש תוכניות לגיוס סמוי לאחר ההצבעה. עם זאת, ISW סבור כי אם ההפסדים הרוסיים יישארו גבוהים, ייתכן שהמערכת הקיימת לא תספיק בשלב מסוים. זו תחזית של אנליסטים. החלטה על גיוס המוני חדש לא הוכרזה בפומבי.

כך שהנוסחה ‘הבחירות הסתיימו – עכשיו יהיה גיוס’ תהיה כרגע רק קפיצה עיתונאית דרך כמה שלבים. אין בסיס לכתוב זאת כעובדה.

יום הבחירות האחרון רוסיה פגשה תחת מתקפה גדולה

ב-20 בספטמבר, כאשר ההצבעה התקרבה לסיומה, אוקראינה ביצעה מתקפה משולבת רחבת היקף על מוסקבה ומחוז מוסקבה. ISW מכנה אותה חבילת התקיפה הגדולה ביותר של טילים ומל”טים אוקראיניים נגד מטרות אסטרטגיות במחוז מוסקבה מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. הרשויות הרוסיות דיווחו על מאות מל”טים בכיוון מוסקבה, היו הרוגים ונזקים, כולל למתקני תשתית נפט.

בדיוק ברגע זה הבחירות והמלחמה נפגשו ממש ביום אחד. הרשויות הרוסיות האשימו את אוקראינה בניסיון לשבש את ההצבעה. ISW מציין פרט אחר: במחוז מוסקבה התלוננו תושבים כי בעת מתקפה כה גדולה לא הופעלו בכל מקום אזעקות או התראות SMS הרגילות. המכון מניח כי הרשויות חששו מהשפעת האזעקות על ההשתתפות. זו השערה של ISW, לא הכרה של הממשל הרוסי.

זה היה רקע די מובהק לבחירות שהקרמלין עצמו קישר למלחמה.

אוקראינה: ההצבעה נערכה גם בשטחים הכבושים

רוסיה כללה בבחירות אלה שטחים של אוקראינה שנמצאים תחת כיבוש רוסי. קייב רואה בעצם קיום ההצבעה הרוסית שם כבלתי חוקי ואינה מכירה בתוצאותיה.

ISW דיווח גם על הצהרות של משקיפים רוסים ומקורות אחרים על זיופים לכאורה של פתקי הצבעה, הסרת משקיפים, לחץ על עובדי מדינה. המכון מזכיר במיוחד את נובוסיבירסק, שם אנשים במדים צבאיים, על פי דיווחי מקורות, עצרו בוחרים ליד קלפיות והציעו חוזים עם משרד ההגנה או מסרו מסמכים הקשורים לשירות צבאי. פרקים אלה מופיעים בדו”ח ISW, אך הם אינם מאפשרים לשפוט אוטומטית את היקף ההפרות בכל רוסיה.

וכאן יש עוד פער בין ההערכה הרשמית להערכה החיצונית של הבחירות. הרשויות הרוסיות מצהירות על חוקיות ומהלך תקין של ההצבעה. אוקראינה, ממשלות מערביות ומשקיפים עצמאיים רבים מדברים על סביבה פוליטית מבוקרת והיעדר תחרות מלאה. רויטרס מציינת גם כי מועמדים אנטי-מלחמתיים במידה רבה הוצאו מהקמפיין.

ומה היה בישראל

בישראל הבחירות הרוסיות התקיימו ב-17 בספטמבר, כלומר מוקדם יותר מההצבעה המרכזית ב-18–20 בספטמבר ברוסיה.

שגרירות רוסיה הודיעה רשמית על שלוש קלפיות. קלפי מס’ 8094 פעלה במחלקה הקונסולרית של השגרירות בתל אביב ברחוב קאופמן, 2. קלפי מס’ 8089 – בחצר סרגייב בירושלים, רחוב הלני המלכה, 13. השלישית, מס’ 8096, הייתה בקונסוליה הכללית של רוסיה בחיפה, רחוב הפרסים, 24. כל השלוש פעלו מ-08:00 עד 20:00; לא נדרשה הרשמה מוקדמת להשתתפות, מספיק היה דרכון רוסי בתוקף.

לחדשות נאנוב — חדשות ישראל | Nikk.Agency יש כאן פרט שקל לפספס מאחורי האחוזים הרוסיים. ב-2021 בבחירות לדומה בישראל פעלו 13 קלפיות, והשגרירות אז הודיעה רשמית על 3345 אזרחים רוסים שהצביעו. ב-2026 נותרו שלוש קלפיות קבועות. זה לא מוכיח ירידה בהשתתפות – אין לנו עדיין את המספר הסופי הנוכחי, – אבל הגישה להצבעה פיזית גאוגרפית הפכה לצרה יותר.

וכאן מופיעים אותם ‘96%’.

לאחר ההצבעה, בערוצי טלגרם פרו-רוסיים ובאגרגטורים החלה להתפשט פרסום על סקר יציאה לכאורה שנערך ליד קלפי בתל אביב: 96% מהנשאלים כביכול הצהירו שבחרו ב’רוסיה המאוחדת’, 3% – במפלגות אחרות, ועוד 1% לא נתן תשובה. המקור מכנה את מארגני הסקר ‘מתנדבים’.

לא מצאנו למדגם הזה בחירה שפורסמה, מספר נשאלים, אחוז סירובים, תיאור מתודולוגיה או רשימת מארגנים. אין עדיין גם אישור רשמי מוועדת הבחירות המרכזית של רוסיה או מהשגרירות ש-96% זה תוצאה אמיתית של הקלפי בתל אביב. לכן אי אפשר לכתוב ‘בישראל 96% הצביעו בעד רוסיה המאוחדת’. גם אם סקר יציאה כזה אכן נערך, תל אביב היא קלפי אחת, וישראל היא שלוש.

בבוקר ה-21 בספטמבר, הערוץ הרשמי של השגרירות הרוסית בישראל עדיין מכיל מידע על מקומות וסדרי ההצבעה, אך חלוקת התוצאות הסופית – כמה אנשים הגיעו וכמה קולות קיבלה כל מפלגה – לא נמצאה בהודעות שמצאנו.

כשהפרוטוקולים או הודעה רשמית של ועדת הבחירות המרכזית יופיעו – אז ניתן יהיה להשוות את המספר הזה.

הסבר לקורא הישראלי: מה כאן עשוי להיות לא מובן

הדומה הממלכתית – הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, בערך מקביל פונקציונלי לכנסת רק במערכת פוליטית אחרת. בדומה 450 חברי פרלמנט. מחציתם נבחרים ברשימות מפלגתיות, המחצית השנייה – במחוזות חד-מנדטיים. הרשות המבצעת הרוסית חזקה משמעותית מהפרלמנט, יותר ממה שהממשלה תלויה בכנסת בישראל.

‘רוסיה המאוחדת’ – המפלגה השלטת הראשית של רוסיה. פוטין אינו משמש כיו”ר שלה באופן רשמי, אך המפלגה תומכת בקו הנשיאותי ויש לה רוב פרלמנטרי במשך שנים רבות. לכן תוצאתה נקראת בדרך כלל לא רק כתוצאה מפלגתית, אלא גם כמדד ליכולת הקרמלין לשמור על שליטה פוליטית.

ISW, או המכון לחקר המלחמה, הוא מרכז מחקר אמריקאי. הוא מפרסם מדי יום סקירות על המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, תוך שימוש במקורות פתוחים, מפות ודיווחים של הצדדים. כאשר ISW כותב שהקרמלין ‘הופך את הבחירות למשאל עם על המלחמה’, זו הערכה אנליטית של המכון. זו לא הצהרה של ממשלת ארה”ב ולא מסמך שמוכיח את כוונותיו של פוטין.

חצר סרגייב בירושלים – מתחם רוסי היסטורי מהמאה ה-19 ליד החצר הרוסית. בבחירות הרוסיות משתמשים בו כאחת הקלפיות לאזרחים רוסים המתגוררים או שוהים בישראל.

יש עוד ניואנס שמובן דווקא כאן. חלק ניכר מהישראלים הגיעו מברית המועצות לשעבר, חלקם שומרים על אזרחות רוסית לצד הישראלית. לכן הבחירות הרוסיות בישראל אינן חדשות זרות מופשטות. אנשים מגיעים פיזית להצביע בתל אביב, חיפה וירושלים, והתוצאות הופכות לחלק מהשיח הפוליטי כבר בתוך הקהילה דוברת הרוסית בישראל.

מה הבחירות האלה באמת הראו – ומה הן לא הראו

הן הראו שהמערכת הרוסית קיימה את הבחירות הראשונות לדומה לאחר הפלישה המלאה לאוקראינה ו’רוסיה המאוחדת’ שוב שמרה על מעמדה הדומיננטי. הן הראו גם דבר אחר: הקרמלין עצמו קישר את הבחירות למלחמה זמן רב לפני הכרזת התוצאה.

אבל ההצבעה לא נותנת מספר נקי של תמיכה במלחמה. שאלה כזו לא הייתה בקלפי, אלטרנטיבה פוליטית אנטי-מלחמתית מלאה הייתה מוגבלת מאוד, והדיווחים על הפרות ולחץ דורשים לקחת בחשבון את התנאים שבהם התקיימה הקמפיין. לכן ‘57.5% בעד רוסיה המאוחדת’ ו’57.5% בעד המשך המלחמה’ אינם אותו דבר.

ISW רואה את התוצאה אחרת: לא כמדידה מדויקת של עמדת הרוסים כלפי המלחמה, אלא כחומר פוליטי שממנו הקרמלין יוכל כעת לבנות את הטענה על תמיכה בקו שלו.

בישראל אין אפילו את הפיתוי האריתמטי הזה. אנחנו יודעים את התאריך, שלוש הקלפיות וסדרי ההצבעה. תוצאה סופית רשמית במדינה במקורות שפורסמו בעת הכנת החומר אין. ולכן את המספר ‘96%’, כמה שהוא נראה מרשים בטלגרם, עדיף להשאיר שם, בקטגוריית סקר יציאה לא מאומת, ולא תוצאת בחירות.