ב-9 באוקטובר 2026, האופוזיציונר הרוסי, אלוף העולם לשעבר בשחמט גארי קספרוב, בראיון לעיתון האמריקאי The Free Press, מתח ביקורת על הסיקור של המלחמה באוקראינה בתקשורת המערבית. כדוגמה, הוא הביא את רצועת עזה, וטען שאם ישראל הייתה פועלת שם בשיטות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לא היה נשאר כלום מעזה כבר תוך יום.
מחבר: אנטון פשדינסקי
המילים עוררו תגובה חריפה ברשתות החברתיות. חלק ראו בהן הגנה על ישראל ותזכורת לפשעי רוסיה באוקראינה. אחרים האשימו את קספרוב בזלזול במותם של אזרחים פלסטינים.
מה אמר קספרוב ומה הקשר ל-CNN
בראיון בשם A Conversation with the Man Putin Wants Dead («שיחה עם האיש שפוטין רוצה לראות מת») קספרוב דיבר על היחס של המערב לתוקפנות הרוסית.
הוא מתרגז על כך שערוצי הטלוויזיה האמריקאים, בראשם CNN — אחד מערוצי החדשות הגדולים בארה”ב, — חוזרים שוב ושוב לאירועים בעזה, בעוד שהמלחמה נגד אוקראינה, לדעתו, זוכה לתשומת לב לא מספקת.
בתרגום הרוסי הנפוץ, דבריו נראים כך:
«כל כך הרבה רעש סביב עזה בתקשורת. רק מדברים: עזה, עזה, עזה… אם ישראל הייתה עושה שם אפילו ליום אחד את מה שפוטין עושה באוקראינה, לא הייתה עזה כבר מזמן».
קספרוב השווה את פעולות הצבא הרוסי וישראל, וטען למעשה שהיקף ואופי האלימות הרוסית עולים בהרבה על פעולות הצבא הישראלי.
עם זאת, את ההצהרה על השמדת עזה תוך 24 שעות אי אפשר לבדוק כתחזית צבאית. זהו השוואה פוליטית שנאמרה בצורה רגשית.
מה עורר את זעם המשתמשים ברשתות החברתיות
כבר ב-9–10 באוקטובר הציטוט הופץ ב-Reddit וברשתות חברתיות אחרות. המבקרים הזכירו לקספרוב את השכונות ההרוסות בעזה ואת הקורבנות הרבים בקרב האוכלוסייה האזרחית.
אחד מהתגובות הפופולריות הייתה שהיכולות השחמטיות המצוינות לא מבטיחות שיפוט פוליטי מצוין באותה מידה.
נשמעו גם התנגדויות יותר מהותיות: האם מותר להגן על מדינה אחת מהאשמות, תוך הנחה שצבא אחר היה משמיד את האוכלוסייה האזרחית עוד יותר מהר?
אבל לא היה גינוי פה אחד. חלק מהמשתמשים תמכו בקספרוב, והסכימו עם ביקורתו על הסיקור המערבי של המלחמה הרוסית.
למה זה נושא כואב לישראל
לקורא הישראלי יש לקחת בחשבון את נסיבות המלחמה שהחלה לאחר 7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים של חמאס פלשו מעזה לדרום ישראל, הרגו כ-1200 איש ולקחו בני ערובה.
ישראל החלה במבצע צבאי נגד חמאס. הקרבות שהתרחשו לאחר מכן גרמו להרס עצום ולמותם של רבים ברצועת עזה.
זו הסיבה שניסיון קספרוב להשוות בין שתי המלחמות מבחינת הרסנות עורר התנגדות. למבקרי ישראל דבריו נשמעו כהכחשת היקף הטרגדיה הפלסטינית. לתומכי ישראל — כתזכורת להבדל בין המטרות והאמצעים הצבאיים של רוסיה וצה”ל, צבא ההגנה לישראל.
הוויכוח נוגע גם להאשמות בג’נוסייד נגד ישראל, הנבחנות במישור המשפט הבינלאומי ונשארות נושא למחלוקות רציניות.
חדשות ישראל | Nikk.Agency ניתחו בעבר, למה אוקראינה שמרה על תדמית בינלאומית של קורבן תוקפנות, בעוד שהתפיסה של ישראל השתנתה. דברי קספרוב מראים עד כמה רחוק התפשטה הגישה של חלק מהקהל הבינלאומי לשתי המלחמות הללו.
קספרוב, אוקראינה והאיום מצד רוסיה
הראיון עצמו לא עסק רק בעזה.
קספרוב עזב את רוסיה ב-2013 ומאז מתנגד למשטר פוטין. ב-2026 הוא דיווח כי רשויות האכיפה האמריקאיות הזהירו אותו מפני איום אפשרי על חייו. על האזהרה בליטא סיפר גם שותפו איוון טיוטרין.
הסיפור הזה התפתח על רקע האשמות נגד סוכנים רוסים לכאורה בהכנת התקפות על אופוזיציונרים בחו”ל.
לגבי אוקראינה, עמדתו של קספרוב ידועה מזה זמן רב: הוא דורש התנגדות נחרצת יותר לתוקפנות הרוסית. חוסר שביעות רצונו מהתקשורת המערבית קשור גם לכך שהתקפות על ערים אוקראיניות הופכות בהדרגה לכרוניקה חדשותית שגרתית לצופה הזר.
לישראל יש כאן ממד נוסף. רוסיה משתפת פעולה עם איראן, וטכנולוגיות המל”טים האיראניות משמשות במלחמה נגד אוקראינה. לכן, השיחה על שיטות המלחמה הרוסיות נוגעת ישירות גם לתפיסות הישראליות על הביטחון האזורי.
על איך הערכות חריפות יכולות לשנות את תפיסת האירועים והמדינות עצמן, חדשות ישראל כתבו במאמר «ישראל, אוקראינה ומחיר המילה».
מה נשאר אחרי הסקנדל
קספרוב רצה למשוך תשומת לב לפעולות רוסיה באוקראינה, אך הדיון עבר במהירות להערכתו על המבצע הישראלי בעזה.
זהו תוצאה מובהקת. השאלה האם התקשורת הבינלאומית מסקרת מספיק את התקפות רוסיה על ערים אוקראיניות נותרה כמעט ללא מענה.
במקום זאת עלתה שאלה אחרת: האם ניתן להסביר את אכזריותה של מלחמה אחת על ידי השוואתה להרס ואובדן אנושי במלחמה אחרת?
לשיח הישראלי-אוקראיני זו שאלה שאינה תיאורטית כלל. בשתי המדינות עוקבים בקפידה אחר התגובה הבינלאומית לאירועים צבאיים — ומגיבים בכאב למקרים שבהם הטרגדיה שלהם נחשבת כלא מספקת.