בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-55 בקייב ‘מולודיסט’ יוקרנו NAZA — סרט תיעודי של הישראלים יובל אברהם ורחל שור. הסרט כבר זכה בפרס בוונציה, שר התרבות הישראלי הציע לשלול מהיוצרים את האזרחות, ובנימין נתניהו דרש לזהות את החיילים שהתראיינו. כעת הסקנדל הגיע לקייב, שם כבר חמש שנים מצלמים סרטים תיעודיים על פשעי המלחמה הרוסיים.
מחבר: אנטון פשדינסקי
מדוע הסרט יוקרן בקייב
פסטיבל ‘מולודיסט’ יתקיים מה-24 באוקטובר עד ה-1 בנובמבר 2026. NAZA נכלל בתוכנית ‘פסטיבל הפסטיבלים’ — הקרנה מחוץ לתחרות של חמישה סרטים שהוצגו בעבר בפסטיבלים בינלאומיים. השתתפות הסרט אושרה בהודעת התוכנית. תאריך ההקרנה המדויק עדיין לא נמסר.
לקוראים בישראל: ‘מולודיסט’ הוא אחד מפסטיבלי הקולנוע הוותיקים באוקראינה. הוא הוקם בקייב בשנת 1970 כהקרנה סטודנטיאלית, ומאוחר יותר הפך לפלטפורמה בינלאומית, בעיקר עבור במאים צעירים. השנה ההקרנות יתקיימו בקולנוע ‘ז’ובטין’ ובבית הקולנוע.
בתגובה ל-NV מתכנת פסטיבל מולודיסט בוגדן ז’וק הסביר מדוע הצוות החליט לכלול סרט כה שנוי במחלוקת בתוכנית הפסטיבל. לדעתו, הסרט מראה באופן ברור מדוע האירועים בעזה נקראים בעולם ‘ג’נוסייד’. הוא גם השווה את הסרט הזה לסרטים תיעודיים חשובים על המלחמה הרוסית-אוקראינית.
הג’נוסייד של הפלסטינים בעזה עדיין נותר נושא שנוי במחלוקת, והסרט הזה מראה באופן ברור מדוע זה ג’נוסייד, אם מישהו נוטה לפקפק או להכחיש זאת. כמו הסרטים התיעודיים החשובים ביותר על המלחמה הרוסית-אוקראינית, הסרט הזה צריך להיראות על ידי כולם. זהו אחד הסרטים המשמעותיים ביותר השנה — לא מבחינת הישגים אמנותיים גבוהים, אלא מבחינת תיעוד פשעים מזעזעים שממשיכים להתרחש. ברור שהמלחמות שלנו וההיסטוריה וההקשרים השונים שלנו שונים לחלוטין, ולכן לא מדובר בהשוואה. אבל אם מישהו מתקומם על כך שפלסטין מקבלת יותר תשומת לב בעולם – הסרט הזה יכול לפחות להסביר זאת חלקית”, הוא ציין.
מי מדבר בסרט ועל מה
NAZA נמשך 80 דקות. הבסיס של הסרט הוא 24 ראיונות אנונימיים עם חיילים ישראלים ואנשי מודיעין, שצולמו בעיקר בלילה על גגות תל אביב. המרואיינים מדברים על בחירת מטרות לתקיפות בעזה, שימוש במערכות אנליטיות והערכת נפגעים אפשריים בקרב אזרחים.
השם מתייחס ל’נזק אגבי’ בעברית. לדברי המשתתפים בסרט, ההפסדים האזרחיים הצפויים יכולים להיות מסומנים במספר. עד כמה הסיפורים האישיים אמינים ומה בדיוק ידעו הדוברים, נותר נושא לדיון.
המלחמה בעזה החלה לאחר מתקפת טרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, רצח המוני של תושבים וחטיפת בני ערובה. על יום השנה השלישי לטרגדיה וזיכרון הקורבנות נכתב בנפרד בחדשות. עובדה זו אינה מבטלת את הצורך לבחון את ההאשמות נגד הצבא, אך בלעדיה הסיפור של המלחמה יהיה לא שלם.
צה”ל מערער על ההאשמות
צבא ההגנה לישראל דחה את מסקנות הסרט. לפי הצהרתו, כללי הצבא אוסרים על תקיפה מכוונת של אזרחים, וההחלטות הסופיות על תקיפות מתקבלות על ידי אנשים, לא על ידי בינה מלאכותית. צה”ל ערער על הכשירות של חלק מהמרואיינים האנונימיים והטענה על תקיפה מתואמת עם מוות משוער של 500 אזרחים.
The Guardian, שהשתתפה בהפקת NAZA, הגיבה: במשך שלוש שנים עיתונאים ראיינו יותר מ-100 מקורות, כולל קצינים המוכרים עם נוהל אישור המטרות. המערכת טוענת כי השוותה את העדויות עם מסמכים ומידע על תקיפות ספציפיות.
עם זאת, לעיתונאים ישראלים היו שאלות לגבי העבודה עצמה. The Times of Israel הצביעה על מקרים שבהם כתוביות באנגלית נשמעות קטגוריות יותר מהמילים שנאמרו בעברית, ועל חוסר בפרטים ניתנים לבדיקה של חלק מהפרקים. זה לא הפרכה של כל הסרט, אבל סיבה רצינית לא לקבל כל עדות ללא בדיקה.
חדשות ישראל — Nikk.Agency
מונציה לאיומים בתביעה פלילית
ב-12 בספטמבר NAZA קיבלה פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה. לאחר מכן שר התרבות של ישראל מיקי זוהר דיבר על שלילת אזרחות מהבמאים. השר עצמו אינו מוסמך לקבל החלטה כזו. את המנגנון המשפטי הסברנו כבר בפירוט בכתבה של חדשות על העצומה נגד היוצרים.
ב-12 באוקטובר נתניהו דרש לזהות את משתתפי הראיונות ולבדוק את הבסיס להעמדה לדין פלילי, בעיקר הפרות אפשריות של כללי הטיפול במידע סודי. זו דרישה לערוך חקירה, לא גזר דין. אין אישורים לכך שהבמאים נשללה מהם האזרחות.
הסרט כבר יצא מגבולות הוויכוח בין היוצרים לצה”ל: הוא נדון בעיתונות הבינלאומית, זוכה בפרסים בפסטיבלים וכעת נכלל בתוכנית ההקרנות באוקראינה. אבל בקייב נוסף לשאלה על אמינות הסרט שאלה אחרת — עד כמה מתאים להשוות אותו לקולנוע תיעודי על המלחמה האוקראינית.
נראה לי שחשוב יותר לא לקבוע מנצח בוויכוח מראש, אלא לדרוש דיוק מכולם: מהיוצרים — בהוכחות, מהצבא — בתשובות להאשמות, ממארגני הפסטיבל — בהסבר ההשוואות שלהם. אפשר לתמוך בסרט או לדחות אותו; לבדוק את טענותיו עדיין הכרחי.