ב-21 באוקטובר 2026, באינטרנט דנים באופן פעיל בסרטון של פגישת בנימין נתניהו עם בלוגרים דוברי רוסית, שהתקיימה ב-18 באוקטובר. ראש ממשלת ישראל מאשים את המוסדות הרוסיים בהפצת אנטישמיות במערב, מכנה את אלכסנדר דוגין אדם נורא ומדבר על השפעתו על הימין האמריקאי.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
אבל הדבר המעניין ביותר בסיפור הזה הוא השאלה שעליה נתניהו ענה.
שאלו אותו מדוע המוסדות הממשלתיים הישראליים לא משתמשים מספיק בשפה הרוסית בקמפיינים נגד אנטישמיות. במקום הסבר קונקרטי, ראש הממשלה התחיל לדבר על תעמולנים רוסים.
נוצרה תמונה די מוזרה: רוסיה מנהלת מלחמת מידע נגד ישראל, ראש הממשלה מכיר בכך, והאנשים שמנסים להתנגד לתעמולה הזו בשפה הרוסית נאלצים להשיג תשומת לב מהמוסדות הממשלתיים שלהם.
על מה באמת שאלו את נתניהו
את השאלה שאלה ארינה אמינוב — פעילה ישראלית, עולה מאוקראינה, מייסדת איגוד הבלוגרים דוברי הרוסית העוסקים בהגנת ישראל במרחב המידע הבינלאומי.
היא שמה לב שהקמפיינים הממשלתיים מתנהלים בספרדית, צרפתית ושפות אחרות, בעוד שלדבריה, הרוסית נותרת ללא תשומת לב ראויה. היא ציינה במיוחד את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.
לקוראים הישראלים אסביר: המשרד הזה עוסק, בין היתר, בהתנגדות לאנטישמיות מחוץ לישראל ובקשרים עם הקהילות היהודיות בעולם. לא מדובר בהיעדר אתרים ממשלתיים בשפה הרוסית בכלל, אלא בכיוון ספציפי של עבודה מידעית.
התשובה של נתניהו הייתה בלתי צפויה.
הוא הצהיר כי חלק ניכר מהאנטישמיות במערב קשורה לפעילות המוסדות הרוסיים ואלכסנדר דוגין — אידיאולוג אולטרה-לאומני רוסי התומך בפוטין.
לדברי ראש הממשלה, דוגין משפיע במיוחד על הימין האמריקאי הצעיר.
לאחר מכן נתניהו הכיר בצדקת השואלת והזכיר את הצורך להפעיל בינה מלאכותית ומוסדות ממשלתיים.
עם זאת, בקטע שפורסם אין תשובה מי יתקן את המצב עם הקמפיינים בשפה הרוסית ומתי.
מי הוא אלכסנדר דוגין ולמה נתניהו הזכיר אותו?
אלכסנדר דוגין הוא אידיאולוג אולטרה-לאומני רוסי, תומך בפוטין ובמלחמה נגד אוקראינה, המפיץ את רעיון שיקום האימפריה הרוסית והתנגדות למערב. לעיתים קרובות מכנים אותו כאחד מהאידיאולוגים של ‘העולם הרוסי’, אם כי מידת השפעתו האמיתית על הקרמלין נותרת נושא למחלוקות. עבור ישראל, דוגין מעניין בעיקר בשל דעותיו האנטי-מערביות, האנטי-ציוניות ותמיכתו בהתקרבות רוסיה לאיראן.
ארינה אמינוב כבר הוכיחה שהשפה הרוסית עובדת למען ישראל
כאן יש פרט שהופך את השיחה לעוד יותר מובהקת.
באפריל 2025 נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency סיפרו על הענקת פרס יושב ראש הכנסת לארינה אמינוב על איכות החיים.
לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 היא איחדה בלוגרים דוברי רוסית להתנגדות לדיסאינפורמציה אנטי-ישראלית. לפי המידע שפורסם אז, הקבוצה כללה כ-30 משתתפים ודיווחה על הגעה חודשית של עד 30 מיליון משתמשים.
כלומר, האדם שהמדינה הישראלית העניקה לו פרס על הגנה מידעית על המדינה, כעת מצביע לראש הממשלה על ליקויים במדיניות המידע הממשלתית.
והבעיה היא לא רק ביחס לעולים.
השפה הרוסית משמשת מיליוני אנשים מחוץ לרוסיה. ביניהם אוקראינים, ישראלים, תושבי מדינות פוסט-סובייטיות אחרות, נציגי קהילות יהודיות, מתנגדי משטר פוטין.
השפה הרוסית אינה רכוש הקרמלין.
לוותר על עבודה עם קהל זה בגלל מוצא השפה — פירושו להשאיר אותה לתעמולנים רוסים.
נתניהו יודע על האיום. ומה ישראל מתכוונת לעשות?
ב-18 באוקטובר, בהצגת הקונספט החדש של הביטחון הלאומי, נתניהו כבר האשים בפומבי את רוסיה בשיתוף פעולה עם איראן ובהפצת תעמולה אנטישמית דרך רשתות מאורגנות של חשבונות אינטרנט.
הצהרות אלו ראויות לתשומת לב. שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני משפיע ישירות על ביטחון ישראל, והתעמולה המידעית הרוסית כבר מזמן חרגה מגבולות המלחמה נגד אוקראינה.
אבל האשמת דוגין עדיין לא מסבירה את היקף השפעתו האמיתית. הטענה שהמוסדות הרוסיים הם המקור העיקרי לאנטישמיות במערב גם היא דורשת הוכחות.
ובוודאי שהיא לא עונה על השאלה של ארינה אמינוב.
לישראל יש משאבים ממשלתיים בשפה הרוסית, כולל הפורטל gov.il. לכן לדבר על הוצאה מוחלטת של השפה הרוסית יהיה לא נכון. אבל קיום דפים מתורגמים של שירותים ממשלתיים עדיין לא אומר קיום אסטרטגיה מלאה להתנגדות לדיסאינפורמציה.
נדרשים לא הצהרות כלליות, אלא קמפיינים קונקרטיים, מומחים, מימון ועבודה עם קהל מחוץ לישראל.
למה עבור אוקראינה וישראל זו בעיה אחת
אוקראינה כמעט חמש שנים של מלחמה כוללת נגד התוקפנות הרוסית מתמודדת לא רק עם טילים ומזל”טים, אלא גם עם מבצעי מידע של מוסקבה.
ישראל מתמודדת עם איומים משלה, כולל תעמולה מצד איראן וכוחות הקשורים אליה.
וכאן האינטרסים של שתי המדינות מצטלבים.
אני, אלכסנדר חמלניצקי, רואה במיוחד מסוכנת את ההחלפה, כאשר מתחילים לזהות את המדיניות הממשלתית הרוסית עם כל האנשים דוברי הרוסית.
כך אפשר בטעות להרחיק דווקא את אלה שיכולים להתנגד ביעילות לקרמלין.
נתניהו רשאי להאשים את דוגין, לבקר את רוסיה ולדרוש הפסקת קמפיינים אנטישמיים. אבל האחריות על עבודת המשרדים הישראליים נושאת ממשלתו שלו.
ארינה אמינוב שאלה שאלה מעשית פשוטה.
אם המוסדות הרוסיים אכן משתמשים במרחב המידע נגד ישראל, מדוע ישראל לא מפעילה את השפה הרוסית באופן פעיל כפי שמאפשר האיום הזה?
בדיוק על השאלה הזו היינו רוצים לקבל תשובה — לא מדוגין, אלא מהממשלה הישראלית.