בתחילת נובמבר יקבלו המאפיות הישראליות קמח במחירים חדשים. יצרני הלחם כבר מזהירים שלא יוכלו לכסות את ההתייקרות על חשבונם לנצח. האם מחיר כיכר לחם רגילה בסופרמרקט ישתנה, עדיין לא ידוע. אך סיבת הדאגה נמצאת רחוק מהטחנות הישראליות – בים השחור, שם המלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה שיבשה את הסחר הימי.
מחבר: פאבל שווייקו
בהצהרות הספקים מופיעים התקפות אוקראיניות על נמלים רוסיים. זהו עובדה חשובה. אך היא לא מבטלת את העובדה האחרת: לא אוקראינה התחילה את המלחמה הזו. החלטתו של פוטין ב-2014 ובפלישה המלאה ב-24 בפברואר 2022 השיקה אירועים שתוצאותיהם לאחר יותר מארבע שנים משפיעות על הוצאות המשפחות הישראליות.
מי מעלה את המחירים ומאיזה תאריך
טחנת תל אביב “בר-רב” הודיעה ללקוחות על העלאת מחיר הקמח ב-11% מה-1 בנובמבר 2026. בין לקוחותיה נמנות חברות המזון “אוסם” ו”בונז’ור”. קבוצת “טחנות קמח מפרץ” הודיעה על העלאה של 14%.
יצרן גדול נוסף, “שטיבל-דגן”, מנהל משא ומתן עם הלקוחות על עלייה של 10–15%: חלק מהמחירים החדשים ייכנסו לתוקף בנובמבר, חלק בדצמבר, בהתאם לסוג הדגן והחוזה.
על כך דיווחו ב-21 באוקטובר Ynet, ישראל היום ו-כלכליסט.
מדובר כרגע בעיקר על קמח שהטחנות מוכרות למאפיות ולתעשיית המזון. זה לא אומר שמ-1 בנובמבר כל לחם על המדף יתייקר אוטומטית ב-15%. אבל יצרני המאפים כבר אומרים: הם לא יוכלו לספוג את כל ההפרש.
מה קרה בים השחור
12 באוגוסט 2026 התקפה אוקראינית על נובורוסיסק, נמל רוסי גדול בים השחור, פגעה בשני מסופי דגנים.
קומבינאט נובורוסיסק למוצרי לחם (NKHP), ששלח בעונה החקלאית הקודמת 6.23 מיליון טון דגנים, ומסוף הדגנים נובורוסיסק (NZT) השעו את פעילותם.
ההתקפות פגעו גם במתקנים צבאיים רוסיים. אוקראינה ראתה בנובורוסיסק כבסיס חשוב לצי הרוסי ולאספקה. עם זאת, תוצאות הפעולות הצבאיות חרגו בהרבה מהתשתית הצבאית.
עד ספטמבר, הנזקים והסכנה להתקפות חדשות הגבילו באופן ניכר את הייצוא.
לפי הערכת רויטרס מ-25 בספטמבר, נזק חמור נגרם לשלושה מסופי דגנים, שייצגו כ-20% מכושר הייצוא של האזור. בין המתקנים שנפגעו היו גם מסופים בטמאני ובטאגאנרוג.
שאר הכוחות לא נהרסו פיזית. פעילותם הוגבלה על ידי סיכוני ביטחון והפרעות לוגיסטיות. חלק מהייצוא הרוסי של דגנים החל לעבור לכיוון נמלי הבלטיים.
התוצאה נראית במספרים של התעשייה הרוסית עצמה.
לפי נתוני איגוד הדגנים הרוסי, שפורסמו ב”קוממרסנט” ב-1 באוקטובר, נובורוסיסק שלחה בספטמבר לחו”ל רק 177.8 אלף טון דגנים לעומת כמעט 2.4 מיליון טון בספטמבר בשנה שעברה.
זהו ירידה של יותר מפי 13.
הייצוא הרוסי הכולל של סוגי הדגנים העיקריים בחודש, לפי אותם נתונים, ירד פי 3.8.
הסכנה הגיעה לספינות המסחריות
הקרבות לא מוגבלים לחוף.
6 באוקטובר באזור הכלכלי הבלעדי של בולגריה תקפו רחפנים שני ספינות מסחריות. אחת טבעה, השנייה, שהובילה חיטה, עלתה באש.
לקורא הישראלי נסביר: אזור כלכלי בלעדי הוא שטח ימי מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה, שבו למדינה החופית יש זכויות כלכליות מסוימות. הסחר הימי הבינלאומי שומר כאן על זכות המעבר.
סוכנות הטלגרף הבולגרית דיווחה כי לא הצליחו אז לקבוע את מקור הרחפנים התוקפים.
15 באוקטובר ליד חופי רומניה נפגעו שני מכליות. רויטרס דיווח על מלחים נעדרים. מקור הסוכנות בנאט”ו קישר את הרחפנים לרוסיה, אך הרשויות הרומניות לא הכריזו אז על מסקנות סופיות על האחראי.
20 באוקטובר, לפי דיווח רויטרס, כבר משרד ההגנה הרוסי עצמו הודיע על התקפות על שלוש ספינות מטען בנמל האוקראיני רני ועל שתיים שהיו בדרכן לאודסה, וכינה אותן מטרות צבאיות. הסוכנות לא סיפקה בדיקה עצמאית של טענה זו.
רני הוא נמל אוקראיני על הדנובה, ליד הגבול עם רומניה. לאחר תחילת הפלישה המלאה, נתיבי הדנובה הפכו חשובים במיוחד לסחר החוץ האוקראיני.
למוביל כל זה אומר חישוב פשוט: מסע מסוכן עשוי לא להתקיים, הספינה תדרוש ביטוח נוסף, והטעינה תיכשל.
על הסיכון משלמים היבואנים, ואז העסקים שזקוקים לדגנים.
למה ישראל נמצאת בין הנפגעים
ישראל מגדלת רק חלק מהחיטה שהיא צורכת ותלויה באספקה חיצונית. רוסיה הפכה לאחד הספקים החשובים ביותר של דגנים לטחנות המקומיות.
כעת, לדברי מנהל “שטיבל-דגן” הדר גולומבק בראיון ל-Ynet, חברות רוסיות מבטלות הזמנות.
הוא דיווח על ספינה עם שעורה שנפגעה בשבוע הפרסום, וספינה עם חיטה שהייתה בדרכה לישראל כחודש קודם לכן. שמות הספינות ומידע עצמאי על האירועים הספציפיים הללו לא נמסרו בראיון.
“טחנות קמח מפרץ” דיווחה על עוד ארבע ספינות שהיו אמורות להביא דגנים לישראל, אך לא הצליחו להיטען; החוזים בוטלו.
החברה מעריכה את ההוצאות הנוספות על רכישת דגנים ב-80–90 דולר לטון (כ-247–278 שקלים לפי שער בנק ישראל ב-21 באוקטובר).
“בר-רב” מציינת שכעת היא רוכשת חיטה במערב אירופה ב-35–40% יותר מאשר לפני כמה חודשים. “שטיבל-דגן” מציינת בין החלופות את פולין.
אלו הערכות של משתתפים ספציפיים בשוק, ולא מחיר אחיד לכל החיטה העולמית.
יש גם קושי ישראלי ייחודי: כשרות.
מלאי הדגנים וייצור הקמח ללקוחות מסוימים חייבים לעמוד בדרישות הסמכה דתית. לדברי גולומבק, חילוקי דעות בין ארגוני הפיקוח בד”ץ ומערכת הרב לנדאו מקשים על רכישות מספקים חדשים.
בד”ץ הוא כינוי לבית דין רבני שמבצע בין היתר פיקוח כשרות קפדני. מערכת הרב לנדאו היא מבנה ידוע נוסף בישראל להסמכה דתית.
לכן אי אפשר פשוט לבחור את הנמל הזול ביותר על המפה ולהתחיל מחר באספקה.
איפה מתחילה האחריות
ביולי 2023 רוסיה יצאה מיוזמת הדגנים של הים השחור – הסכם בינלאומי בתיווך האו”ם וטורקיה, שהבטיח יצוא בטוח של תוצרת חקלאית מנמלים אוקראיניים.
עד אז, דרך מסדרון זה הוצאו יותר מ-32 מיליון טון מזון. האו”ם קישר ישירות את הפסקת המנגנון להחלטת מוסקבה.
בשנת 2026 אוקראינה תוקפת את תשתית המדינה שממשיכה להילחם נגדה. הנזק הישיר למסופי הדגנים הרוסיים הוא אחד הגורמים להפרעה הנוכחית.
אבל להציג זאת כעימות פתאומי של שני צדדים אחראיים באותה מידה זה למחוק את האירוע המקורי – הפלישה הרוסית לאוקראינה.
הסיבה הראשונית להפיכת הים השחור לאזור מלחמה היא התוקפנות של רוסיה הפוטינית.
אוקראינה הייתה אחת היצואניות החשובות ביותר של דגנים לשווקים העולמיים. לאחר הפלישה הרוסית היא איבדה גישה נורמלית לחלק מנתיבי הים שלה, נאלצה לחפש חלופות דרך הדנובה ומסדרונות יבשתיים אירופיים. בסתיו 2026 הסכנה לנמלים האוקראיניים ולסחר הימי נמשכת.
טורקיה בשיתוף מדינות אחרות מנסה לסייע בשיקום הסחר בדגנים בים השחור. עם זאת, התחזית הקודמת של האספקה לא חזרה.
זהו נושא שאינו חדש עבורנו. מחבר נאנובוסטי פאבל שווייקו חקר בעבר כיצד הקרמלין משתמש בדגנים מהשטחים האוקראיניים הכבושים למסחר והשפעה פוליטית.
במקרה הנוכחי השאלה קרובה יותר לקונה הישראלי: התלות במסלול צבאי לא יציב הופכת לחלק מעלות המוצרים היומיומיים.
היחס הישראלי למלחמה גם לא ניתן לצמצום לאי ודאות דיפלומטית. נאנובוסטי בעבר פירקו בפירוט כיצד ישראל מאז 2022 גינתה את ההתקפות הרוסיות על אוקראינה, כולל לאחר מותו של אזרח ישראלי בקייב.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
האם הלחם יתייקר ומה עם הפיקוח הממשלתי
בישראל המדינה קובעת מחירים מקסימליים לסוגים מסוימים של לחם רגיל. זה אומר שהמוכר אינו רשאי לחרוג מהמקסימום שנקבע למוצר המתאים.
ברשימה שפורסמה על ידי משרד הכלכלה המחיר הקמעונאי המקסימלי של כיכר לבנה וכהה רגילה במשקל 750 גרם הוא 7.36 ₪, ושל לחם כהה פרוס וארוז באותו משקל – 8.38 ₪.
אלו מחירים מקסימליים שפורסמו על ידי המדינה, ולא העלאה שכבר אושרה.
לפי וואלה, יצרני הלחם המפוקח מתכוננים לבקש מהמדינה לשקול מחדש את המחירים.
למוצרים מאפים וקונדיטוריים לא מפוקחים, עוגיות וחלק מהמוצרים המוכנים לא תהיה אולי פרוצדורה כזו.
אם יתייקרו גם הדגנים להאכלה, מומחים בתעשייה לא שוללים לחץ עוקב על מחירי עוף, ביצים ומוצרי חלב. כרגע זהו סיכון ולא העלאה שהוכרזה.
עם זאת, הקמח אינו ההוצאה היחידה של המאפייה. עלות הכיכר מושפעת ממשכורות, חשמל, שכירות, אריזה ותחבורה.
לכן עליית מחיר הקמח ב-10–15% אינה שווה לעלייה כזו במחיר הלחם.
בשוק העולמי פועלים גם גורמים אחרים – יבול, מזג אוויר, עלות הובלה. לא נכון לייחס כל אחוז מהצ’ק העתידי רק לסיבה אחת.
אבל גם אי אפשר להסתיר את העיקר מאחורי המילה “לוגיסטיקה”.
ישראל אינה משתתפת במלחמה בים השחור, אך משלמת על תוצאותיה. וכאשר מדובר על למה שוב מתייקרת האוכל הכי פשוט, כדאי לזכור לא רק על הספינות שנפגעו והחיטה הפולנית היקרה.
הכל התחיל בהחלטתו של פוטין לתקוף את אוקראינה.
כל עוד המלחמה הזו נמשכת, אנשים נאלצים לשלם את מחירה רחוק מגבולות אוקראינה – כולל בישראל.
