יומיים לפני הבחירות לכנסת, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026, ערוץ 12 הישראלי דיווח על מניעת ניסיון התערבות רוסי בקמפיין הבחירות. לפי העיתונאי ניר דבורי, מדובר בכ-80 חשבונות פיקטיביים הקשורים לרוסיה. הם התכוונו להשתמש בהם להפצת מסרים אגרסיביים ולהצתת סכסוכים בין ישראלים.
מחבר: ילנה גונקו, חדשות
אבל למי הייתה אמורה לעזור הפעולה הזו? נגד אילו כוחות פוליטיים היא הייתה מכוונת? תשובות לא נשמעו בשידור.
מה סיפר ניר דבורי על הפעולה הרוסית
ב-25 באוקטובר שודר בערוץ 12 כי חברה פרטית לאבטחת סייבר, שמשתפת פעולה עם השב”כ – שירות הביטחון הכללי של ישראל, מנעה ניסיון השפעה רוסי על הבחירות הקרובות.
לפי מידע מהערוץ, הפעולה כללה שימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות. דרכם תוכנן להפיץ מסרים אגרסיביים ופרובוקטיביים, שמגבירים את העימות בין ישראלים.
החברה, כך נטען, נקטה צעדים נגד כ-80 חשבונות הקשורים לקמפיין הרוסי.
עם זאת, בהודעה לא צוין כמה חשבונות כבר פעלו, כמה היו רק בהכנה לשימוש, אילו פרסומים הם הספיקו לפרסם והאם כל הפרופילים היו בוטים אוטומטיים.
לא נקראה גם החברה שגילתה את הפעולה. מקורות המידע על השייכות הרוסית של החשבונות לא נחשפו לציבור.
נסיבות אלו מציין גם The Times of Israel, שפרסם הודעה ב-25 באוקטובר בהסתמך על ערוץ 12.
כך מדובר בניסיון להשפיע על דעת הקהל דרך הרשתות החברתיות. אין מידע על פריצה למערכות הבחירות או התערבות בספירת הקולות.
בעד מי או נגד מי פעלו הבוטים הרוסיים?
זו השאלה המרכזית שנותרה לאחר הודעת ערוץ 12.
לבחירות לכנסת ה-26 הוגשו במקור 38 רשימות מפלגתיות. חלקן לאחר מכן הסירו את השתתפותן.
בין המשתתפים המרכזיים בקמפיין – “ליכוד” של בנימין נתניהו, “ישר” של גדי איזנקוט, הרשימה המאוחדת “ביחד” של נפתלי בנט ויאיר לפיד, “ישראל ביתנו” של אביגדור ליברמן, “הדמוקרטים” של יאיר גולן, ש”ס, “יהדות התורה”, “עוצמה יהודית”, “ציונות דתית – זהות”, רע”ם והרשימה הערבית המאוחדת.
אלו כוחות פוליטיים עם תוכניות ועמדות שונות בנושאי ביטחון, כלכלה, דת וממשל.
אבל אילו מהם תמכו או ניסו להכתים החשבונות הרוסיים?
ניר דבורי לא דיווח על כך.
הערוץ לא הציג דוגמאות לפרסומים שמהם ניתן לקבוע את הכיוון הפוליטי של הפעולה. לא ידוע אם החשבונות קראו להצביע למפלגה מסוימת, התנגדו למועמדים מסוימים או הסתפקו בהצתת סכסוכים.
אין גם מידע ציבורי על כמה בוחרים אמיתיים ראו את המסרים הללו.
לכן, אין בסיס לטעון שההתערבות הרוסית בבחירות בישראל נעשתה לטובת מפלגה או בלוק פוליטי מסוים.
מה אישר רשמית השב”כ
ב-22 באוקטובר, שלושה ימים לפני הודעת ניר דבורי, השב”כ הודיע על גילוי והסרת חשבונות ששימשו להשפעה זרה על הבחירות.
בפעולה השתתפו יחידת הסייבר של הפרקליטות והוועדה המרכזית לבחירות – הגוף האחראי על ארגון הבחירות ופיקוח על קיום ההליכים.
כפי שדיווח ערוץ 12, השירותים הישראליים זיהו רשת פרופילים מזויפים ופרסומים כוזבים. לפי מידע מהערוץ, הפעילות החשודה התפתחה במשך מספר שבועות.
עם זאת, בהצהרה הרשמית של השב”כ מ-22 באוקטובר לא נקראה רוסיה. השירות גם לא ציין את מספר החשבונות המדויק, תוכנם והכיוון הפוליטי.
לכן, אי אפשר להניח אוטומטית שהפרופילים שהוסרו על ידי השב”כ ו-80 החשבונות מההודעה ב-25 באוקטובר הם אותה רשת.
מדוע ההתערבות הרוסית מסוכנת דווקא לפני ההצבעה
הבחירות ב-27 באוקטובר מתקיימות על רקע מחלוקות פנימיות חריפות.
הישראלים דנים ביוקר המחיה, עלות הדיור והמזון, אחריות השלטון על התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועים אלו, גיוס תלמידי ישיבות חרדים לשירות צבאי וביטחון האזרחים, כולל ילדים, בבתי הספר וברחובות.
דווקא סביב שאלות כאלו כבר קיימות מחלוקות חזקות. לפעולה זרה להשפעה מספיק להעצים באופן מלאכותי את העימות, תוך שימוש בפרופילים מזויפים והודעות מתואמות.
עם זאת, ביקורת חריפה על הממשלה, ויכוח עם האופוזיציה או תגובות רגשיות אינן מהוות הוכחה להתערבות זרה.
ב-22 באוקטובר המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, הפועל באוניברסיטת תל אביב, פרסם מחקר על פעילות זרה ברשתות החברתיות לפני הבחירות.
בפרט, החוקרים בחנו את הפעולה הרוסית Doppelgänger (“כפיל”) – קמפיין המשתמש באתרים חדשותיים מזויפים וחשבונות להפצת חומרי מידע מוכנים.
לפי נתוני INSS, באוקטובר 2026 הרשת הרוסית הזו פעלה במרחב המידע של ישראל במקביל לקמפיינים הקשורים לבחירות בארה”ב ובצרפת.
החומרים שהתגלו נגעו ליחסי ישראל וארה”ב, איומי ביטחון, בעיות כלכליות והגירה.
עם זאת, החוקרים לא זיהו בפרסומים הרוסיים שנבדקו תעמולה למען מפלגות או מועמדים ישראליים מסוימים.
INSS גם דיווח כי עד 19 באוקטובר החשבונות שנבדקו, שהפיצו את החומרים הללו, נחסמו. אך לא הוצגו נתונים המאפשרים לזהות את הרשת שנחקרה עם 80 החשבונות מההודעה של ניר דבורי.
אזהרה על רוסיה נשמעה כבר באוגוסט
כבר ב-3 באוגוסט 2026 נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי הזהיר בפומבי כי רוסיה עשויה להשתמש בבחירות הקרובות במדינות שותפות, תוך אזכור מיוחד של ישראל.
אז הוא דיבר על פעולות היברידיות אפשריות, השפעה כלכלית וניסיונות לערער את היציבות הפוליטית.
חדשות ישראל ניתחו בפירוט את האזהרה הזו ואת הדרכים האפשריות להתערבות רוסית בבחירות בישראל.
כעת, יום לפני ההצבעה, הופיעה כבר מידע על פעולה מסוימת שנמנעה.
עם זאת, הודעת ערוץ 12 לא מאשרת שהחשבונות הרוסיים מימנו מועמדים, שיתפו פעולה עם מפלגות ישראליות או קיבלו משימות מפוליטיקאים מקומיים.
מה נותר לא ידוע יום לפני הבחירות
ב-27 באוקטובר הישראלים בוחרים 120 חברי כנסת. להקמת ממשלה נדרשת בדרך כלל תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת.
לקראת ההצבעה נותרו ארבעה פערים משמעותיים בהודעה על הפעולה הרוסית: לא נחשף תוכן הפרסומים, הכיוון הפוליטי שלהם, היקף הקהל והארגונים של הרשת המסוימת.
לפי הנתונים שפורסמו, אי אפשר לקבוע אם רוסיה ניסתה להבטיח תמיכה למפלגה מסוימת, להחליש את מתחריה או בעיקר להגביר את חוסר האמון בין הבוחרים.
לא הוכח גם שהניסיון להתערבות שזוהה שינה את העדפות הפוליטיות של מישהו.
התערבות רוסית בבחירות בישראל הפכה לנושא הודעת ערוץ לאומי יומיים לפני ההצבעה. עם זאת, לבוחרים לא נאמר בעד מי או נגד מי פעלו החשבונות שהתגלו.
זו שאלה עקרונית שעדיין אין לה תשובה ציבורית.