טראמפ הכריז על הפסקת אש אנרגטית, זלנסקי נתן פקודות לכוחות המזוינים של אוקראינה: עכשיו אוקראינה מחכה לראות אם פוטין יקיים את ההבטחה לארה”ב

ב-11 באוקטובר 2026, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על “הפסקה מיידית של המכות ההדדיות על תשתיות האנרגיה של אוקראינה ורוסיה”. לטענתו, “שני הצדדים הסכימו על הפסקת אש”. ולדימיר זלנסקי בתחילה הודיע כי אינו יודע דבר על ההסכם שהושג, אך כבר בערב הופיע בהצהרה רשמית: אוקראינה מברכת על היוזמה, מוכנה לא לתקוף את האנרגיה הרוסית, וכוחות הצבא האוקראיני קיבלו פקודות מתאימות.

11 באוקטובר 2026 | מחבר: ויקטוריה קצמן | חדשות

הצד הרוסי בעת הכנת החומר לא אישר לא את ההסכם ולא את תנאיו. בינתיים טראמפ מתעקש שההסכם קיים, וזלנסקי מצפה ישירות שפוטין יקיים את מה שהובטח לנשיא האמריקאי.

האירועים מתרחשים על רקע סכסוך רציני בין קייב לוושינגטון בשל התקפות אוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים, החלטת ארצות הברית להקל על ההגבלות על דיזל רוסי והתקפות רוסיות מתמשכות על ערים אוקראיניות. כדי להבין את משמעות הפסקת האש הנוכחית, יש לשחזר מה קרה בשבועות האחרונים ומדוע נושא האנרגיה הפך למרכז המשא ומתן הבינלאומי.

זלנסקי קיבל את הידיעה מהעיתונאים, ובערב הודיע על פקודות הצבא

ביום ראשון כתב טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social כי הפסקת האש האנרגטית בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לתוקף מיידי. הנשיא האמריקאי טען ששני הצדדים נתנו את הסכמתם, ודרש לא להפר את ההסכם שהושג.

אך הפרסום לא לווה בהצהרה משותפת של משתתפי המשא ומתן או במסמך עם תנאי הפסקת המכות. הבית הלבן לא הבהיר מי בדיוק תיאם את משטר הפסקת האש, אילו מתקנים כפופים להגבלות ומתי הצדדים צריכים להפסיק את הפעולות הצבאיות.

העיתונאי אקסיוס ברק רביד פנה לזלנסקי לתגובה וקיבל תשובה בלתי צפויה. נשיא אוקראינה הודה שהודעת טראמפ הייתה עבורו חדשות. עם זאת, הוא הדגיש מיד: אם הרוסים הסכימו להפסיק את המכות על האנרגיה, אוקראינה גם מוכנה לקבל הסכם כזה.

מאוחר יותר קיבלה עמדת קייב המשך רשמי. בהצהרה שפורסמה בערב 11 באוקטובר 2026, כינה זלנסקי את הודעת הנשיא האמריקאי “חדשות טובות שצריכות להפוך למציאות”. לדבריו, אוקראינה “תומכת בפורמטים אמיתיים ואמינים של הפסקת אש, מוכנה לא להכות את האנרגיה הרוסית ומצפה לפעולות דומות ממוסקבה”.

חלק נוסף מההצהרה חשוב במיוחד: “כוחות הצבא האוקראיני קיבלו את כל הפקודות המתאימות”.

זלנסקי לא חשף את תוכן ההוראות הללו. לא ידוע אם הן מניחות עצירה מיידית של כל ההתקפות על מתקני האנרגיה הרוסיים או קובעות את סדר הפעולות לאחר אישור הסכמת מוסקבה. לכן, אי אפשר לראות בהודעה על הפקודות כהוכחה אוטומטית להפסקת הפעולות בפועל. אבל זה מראה שהצד האוקראיני עבר מדיון ביוזמה לפעולות ברמת הפיקוד הצבאי.

הנשיא גם הזכיר שאוקראינה כבר הציעה מספר פעמים צעדים להפחתת המתיחות, אך פוטין בעבר השיב בשלילה. כעת קייב מצפה לפרטים קונקרטיים של המשא ומתן בין ארצות הברית לרוסיה ולמימוש ההתחייבויות עליהן דיווח טראמפ.

“אוקראינה רוצה שלום. השאלה היא – האם רוסיה רוצה“, כך ניסח זלנסקי את השאלה המרכזית של המצב הנוכחי.

מוסקבה מעבירה את הצהרת טראמפ, אך לא מאשרת את הסכמתה שלה

התגובה הרוסית להפסקת האש שהוכרזה שונה בינתיים באופן ניכר מהאוקראינית. סוכנויות המידע הממשלתיות דיווחו על פרסום טראמפ, אך לא התקבל אישור להסכם שהושג מהקרמלין. לא פורסמו גם הוראות לפיקוד הצבאי הרוסי להפסיק את ההתקפות על תשתיות האנרגיה האוקראיניות.

זה חשוב במיוחד על רקע ההצהרות הקודמות של מוסקבה.

בתחילת אוקטובר, ההנהגה הרוסית לא הראתה נכונות לקבל את ההצעה האוקראינית להגבלת הדדית של מכות ארוכות טווח. פסקוב הטיל ספק במשמעות הפסקת אש חלקית ללא פתרון של שאלות רחבות יותר, ופוטין בעבר דחה את האפשרויות להגבלות הדדיות שהוצעו על ידי קייב.

העמדה הרוסית חשובה גם משום שמתקני האנרגיה האוקראיניים והרוסיים ממלאים תפקיד שונה בפעולות הצבאיות. רוסיה תוקפת באופן שיטתי תחנות כוח אוקראיניות, תחנות משנה ורשתות הפצה, מהן תלויה אספקת האוכלוסייה האזרחית. אוקראינה, מצידה, משתמשת ברחפנים ארוכי טווח נגד מתקני זיקוק הנפט הרוסיים, במטרה להפחית את ייצור הדלק והכנסות הכלכלה הרוסית.

לכן, הצהרה פשוטה על הפסקת המכות האנרגטיות אינה מספיקה. הצדדים צריכים לקבוע אילו מתקנים בדיוק מוגנים על ידי ההסכם, האם הוא חל על מסופי נפט, תשתיות גז ומפעלים המספקים לוגיסטיקה צבאית. דבר כזה לא הוסכם בפומבי עדיין.

לא ידוע גם מה בדיוק פוטין יכול היה להבטיח לטראמפ במהלך הקשרים האחרונים. עצם קיום השיחות הטלפוניות בין מנהיגי ארצות הברית ורוסיה אושר, אך תוכן ההסכמות האפשריות שלהם על הפסקת האש האנרגטית לא נחשף.

עסקת הדיזל ב-9 באוקטובר: מדוע טראמפ החליט לנהל משא ומתן עם פוטין

ההכרזה הנוכחית אינה ניתנת להפרדה מהאירועים של יום שישי, 9 באוקטובר, כאשר וושינגטון הסכימה עם מוסקבה על אספקת דלק דיזל רוסי והקלה על חלק מההגבלות הסנקציות האמריקאיות.

הדובר היה על אספקה מיידית של יותר מ-300 אלף טון דיזל, משלוחים נוספים בנובמבר והגדלת הכמויות בעתיד. טראמפ גם ציין נתונים רחבים יותר של אספקות עתידיות. משרד האוצר האמריקאי התיר פעולות מסוימות עם דלק רוסי, שהיו מוגבלות בעבר על ידי משטר הסנקציות.

ההסבר של וושינגטון קשור למחירים. האירועים הצבאיים במזרח התיכון, שיבושים באספקת נפט ומוצרי נפט ובעיות לוגיסטיקה בינלאומיות הגבירו את הלחץ על שוק הדלק האמריקאי. דיזל נחוץ להובלות משא, חקלאות, תעשייה ובנייה. התייקרותו משתקפת במהירות בעלויות המוצרים, ולפני הבחירות הביניים בנובמבר לקונגרס ארצות הברית, זו הפכה לבעיה רגישה פוליטית לממשל טראמפ.

אך החלטת הנשיא האמריקאי עוררה התנגדות בקייב. זלנסקי כינה את העסקה לא הוגנת ולא צודקת, והצביע על כך שהאפשרויות החדשות לייצוא מוצרי נפט רוסיים מביאות למוסקבה הכנסות נוספות, בעוד שההתקפות הרוסיות על אוקראינה נמשכות.

כאן עולה סתירה שאוקראינה מנסה לפתור מאז ספטמבר. אם וושינגטון מעוניינת להפסיק את המכות על בתי הזיקוק הרוסיים, מדוע התחייבות דומה לא צריכה לחול על המכות של רוסיה על תחנות הכוח האוקראיניות? קייב הציעה בדיוק תכנית הדדית כזו, אך עד 11 באוקטובר לא קיבלה אישור לקבלתה ממוסקבה.

חדשות נאנובוסטי ניתחו בעבר את רצף האירועים הזה במאמר “שישה דרישות של טראמפ לזלנסקי, איום לשלול מאוקראינה מידע מודיעיני ודיזל לפוטין: מה הקשר לישראל”.

שמונה שעות של משא ומתן במיאמי ואיום על תמיכה מודיעינית

ב-9 באוקטובר 2026, נציגים אמריקאים סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר קיימו במיאמי משא ומתן של שמונה שעות עם המשלחת האוקראינית. נדונו ערבויות ביטחוניות עתידיות לאוקראינה, שיקום הכלכלה, מימון הכוחות המזוינים לאחר המלחמה, שאלות טריטוריאליות ויחסים עם נאט”ו – הברית הצפון-אטלנטית, המאחדת את ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופה.

עם זאת, אחד הנושאים המרכזיים במחלוקת היה ההתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים.

לפי מידע של אקסיוס, פקיד בממשל האמריקאי טען שטראמפ דרש מזלנסקי שש פעמים להפסיק את ההתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים. קייב לא הסכימה לעשות זאת ללא התחייבויות הדדיות ממוסקבה, שכן ההתקפות על תשתיות הנפט נותרות אחד הכלים ללחץ על הכלכלה הצבאית הרוסית.

במהלך אותו משא ומתן, לדברי פקיד אוקראיני, המתווכים האמריקאים הזהירו על האפשרות להפסיק את העברת המידע המודיעיני. נציג ארצות הברית הכחיש בתוקף שאיום כזה נשמע. אין החלטה מאושרת של וושינגטון להפסיק את התמיכה המודיעינית באוקראינה.

לקורא הישראלי ניתן להסביר את משמעות המחלוקת הזו באמצעות דוגמה של הגנה אווירית מודרנית. מידע בזמן על מיקום משגרים, תנועת כוחות, הכנת התקפות טילים ונתיבי רחפנים אפשריים מאפשרים לצבא להגיב מהר יותר לאיומים. התמיכה המודיעינית האמריקאית באוקראינה נוגעת לא רק לתכנון פעולות התקפיות, אלא גם לאפשרויות ההגנה.

לאחר המשא ומתן, טראמפ ביקר בחריפות את זלנסקי, דרש להפסיק את ההתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים ואפילו הצהיר שאוקראינה צריכה לבחור נשיא חדש.

זלנסקי השיב כי על האוקראינים לבחור את ראש המדינה. בראיון ל-ABC הוא גם הציע לערוך בחירות בתנאי של הפסקת אש מלאה של 60 יום מצד רוסיה. כעת, קיום הבחירות הלאומיות באוקראינה מוגבל על ידי המצב הצבאי הקיים, שהוכרז לאחר הפלישה הרוסית המלאה בפברואר 2022.

הסכמה על הפסקת אש אנרגטית והצעה להפסקת אש של 60 יום הן יוזמות שונות. הראשונה נוגעת למתקני תשתית מסוימים. השנייה מניחה עצירה רחבה בהרבה של פעולות הלחימה.

מדוע ההתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים כל כך חשובות לאוקראינה

באותו יום שטראמפ הכריז על הפסקת האש, The Washington Post פרסם חקירה גדולה על תוצאות הקמפיין האוקראיני נגד זיקוק הנפט הרוסי.

רחפנים ארוכי טווח אוקראיניים תוקפים לא רק מיכלי דלק, אלא גם מתקנים טכנולוגיים מורכבים, ללאם בתי הזיקוק לא יכולים לעבוד עם אותה תפוקה. נזק לציוד כזה דורש לעיתים קרובות תיקון ממושך, ורכישת הרכיבים הנדרשים מסובכת על ידי סנקציות בינלאומיות.

על פי הערכות שהובאו על ידי העיתון האמריקאי, ההתקפות פגעו ביותר ממחצית מכושר הזיקוק הרוסי ותרמו לצמצום משמעותי של ייצוא מוצרי הנפט בהשוואה לשנת 2025. עם זאת, לא מדובר בהכרח על עצירה מלאה בו זמנית של כל המפעלים שנפגעו: חלק מהציוד מתוקן, ייצור מסוים ממשיך לעבוד, והעומס על המפעלים משתנה.

לאוקראינה יש מספר מטרות בקמפיין כזה. היא מקשה על אספקת הדלק לצבא הרוסי, מפחיתה את היכולות הכלכליות של המפעלים ומאלצת את מוסקבה להוציא משאבים נוספים על הגנה אווירית של מתקנים הממוקמים רחוק מקו החזית.

זו הסיבה שדרישת טראמפ להפסיק את ההתקפות הללו ללא התחייבויות הדדיות מרוסיה עוררה התנגדות בקייב. אוקראינה הייתה צריכה להפסיק פעולות שהשלכותיהן כבר מתבטאות בכלכלה הרוסית, בעוד שמוסקבה יכולה להמשיך להרוס את מערכת אספקת החשמל האוקראינית.

כעת קייב הסכימה לתמוך בהפסקת המכות ההדדית שהציע טראמפ. אך השאלה האם היא תהיה באמת הדדית לא נעלמה.

זפוריז’יה: בעוד הדיפלומטים דנו באנרגיה, פצצות רוסיות נפלו על בתים מגורים

ב-10 באוקטובר, יום לפני ההכרזה על הפסקת האש האנרגטית, חיל האוויר הרוסי תקף את זפוריז’יה. בתים מגורים נפגעו, אזרחים נהרגו, ביניהם ילדים. ככל שהעבודות להצלת הנפגעים נמשכו, הדיווחים על מספר ההרוגים עודכנו.

זלנסקי הזכיר את ההתקפה מיד לאחר הופעת המידע על הקלת הסנקציות האמריקאיות נגד הדלק הרוסי. בהערכתו, פעולות מוסקבה הראו שהוויתורים הכלכליים לא מלווים בהפחתת עוצמת ההתקפות הרוסיות.

חדשות נאנובוסטי סיפרו על ההתקפה במאמר “רוסיה הודתה לטראמפ על הסרת הסנקציות בחמש פצצות אוויר”. בתחילה דיווח נשיא אוקראינה על 12 הרוגים, כולל שלושה ילדים. מאוחר יותר עודכנו הנתונים על תוצאות ההתקפה.

הטרגדיה הזו מראה את המגבלות של עצם המושג הפסקת אש אנרגטית. גם אם הכוחות הרוסיים יפסיקו את ההתקפות על תחנות הכוח האוקראיניות, זה לא אומר עצירה אוטומטית של הפצצות על שכונות מגורים, ירי ארטילרי או פעולות לחימה בחזית. באופן דומה, סירובה של אוקראינה לתקוף את בתי הזיקוק הרוסיים לא אומר הפסקה של כל הפעולות הצבאיות האחרות.

לכן זלנסקי תומך בהפסקת האש האנרגטית ודורש הפסקה רחבה יותר של המלחמה. בהצהרתו החדשה יש לא רק נכונות לבצע את ההגבלות האנרגטיות ההדדיות, אלא גם ציפייה לצעדים ממשיים של רוסיה לסיום פעולות הלחימה.

מדוע טראמפ מכריז על הפסקת אש כזו בפעם השנייה

לסיפור הנוכחי יש תקדים מספטמבר. ב-14 בספטמבר, הנשיא האמריקאי גם הכריז על הפסקת אש אנרגטית מוסכמת. עם זאת, הסכם דו-צדדי מאושר לא התקבל אז, וההתקפות הרוסיות והאוקראיניות נמשכו.

לאחר פגישת זלנסקי עם טראמפ בניו יורק ב-22 בספטמבר, הצד האוקראיני הציע שוב ויתור הדדי על התקפות על תשתיות אנרגיה. במשא ומתן נדונו גם בטיחות השיט בים השחור והאפשרות לפגישות נוספות של נציגי ארצות הברית, אוקראינה ורוסיה.

חדשות נאנובוסטי כבר ניתחו את היוזמה הזו במאמר “זלנסקי מוכן להפסיק את ההתקפות על האנרגיה הרוסית: מה הוא דן עם טראמפ ומה עכשיו צריכים להשיב במוסקבה”.

אז קייב יצאה מנקודת הנחה שהפסקת ההתקפות צריכה להיות בו זמנית וניתנת לבדיקה. רוסיה לא קיבלה בפומבי את המבנה המוצע. בתחילת אוקטובר, נציגי הקרמלין המשיכו להביע ספקנות לגבי הפסקת אש חלקית, והמשא ומתן עבר בהדרגה לשאלות של סנקציות, אספקת דלק ולחץ אמריקאי על ההנהגה האוקראינית.

לכן ההכרזה הנוכחית של טראמפ שונה מהקודמת בעיקר בתגובת אוקראינה. כעת זלנסקי לא רק אישר את הנכונות להגבלות הדדיות, אלא גם הודיע על פקודות מתאימות לצבא. עם זאת, תוכן ההסכם הרוסי נותר לא ידוע.

אירופה לא מתכוונת להפסיק את הלחץ על מוסקבה

עסקת הדיזל האמריקאית והצהרת טראמפ על הצורך להחליף את ההנהגה האוקראינית עוררו דאגה בקרב בעלי הברית האירופיים של קייב. בבריטניה, גרמניה וצרפת אישרו את התמיכה באוקראינה ואת הצורך להמשיך בלחץ על רוסיה, כולל באמצעות סנקציות כלכליות.

הממשלות האירופיות חוששות שהכנסות נוספות ממכירת מוצרי נפט רוסיים עשויות לתמוך ביכולת מוסקבה לממן את המלחמה. עם זאת, עצם הרעיון של הפסקת אש אנרגטית הדדית אינו מעורר התנגדות עקרונית: המחלוקות נוגעות לתנאים, ערבויות וויתורים אפשריים לרוסיה.

זלנסקי המשיך בהתייעצויות עם שותפים בינלאומיים. ביום ההצהרה של טראמפ, הוא דיווח על קשרים עם ראש ממשלת קנדה מארק קרני, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב ומזכ”ל נאט”ו מארק רוטה. אוקראינה דנה עם בעלי בריתה בתמיכה נוספת ומצפה להבהרות מהממשל האמריקאי.

עדיין לא ידוע מי יפקח על ביצוע ההסכם האפשרי. לא הוכרז גם סדר התגובה להפרות. עבור קייב זו שאלה חשובה, שכן ניסיונות קודמים להגביל את ההתקפות לא הובילו להפסקה יציבה של ההתקפות.

הזווית הישראלית: מדוע הדיזל הרוסי קשור למלחמה סביב איראן

הקשר של האירועים הנוכחיים עם ישראל עובר בעיקר דרך שוק האנרגיה העולמי. המלחמה סביב איראן ובעיות האספקה דרך מצר הורמוז, הממוקם בין איראן לעומאן, הגבירו את חוסר היציבות במחירי הנפט ומוצרי הנפט. דרך נתיב ימי זה עוברות בתנאים רגילים חלק ניכר מהובלות הנפט העולמיות, ולכן כל איום על השיט משפיע הרבה מעבר למזרח התיכון.

לכלכלה האמריקאית רגיש במיוחד הדיזל, המשמש להובלות משא, חקלאות ותעשייה. התייקרות הדלק מגדילה את העלויות של המובילים והיצרנים, ולאחר מכן משתקפת במחירים לצרכנים. זו הבעיה שטראמפ מנסה להקל עליה, על ידי פתיחת גישה נוספת לדיזל הרוסי לשוק.

ישראל מתמודדת עם תלות דומה במחירי האנרגיה הבינלאומיים, גם אם המנגנונים הספציפיים של תמחור ורגולציה ממשלתית שונים מהאמריקאים. התייקרות ההובלות הימיות, הדלק והסחורות המיובאות עשויה להשפיע על יוקר המחיה ועל פעילות המפעלים.

אבל יש גם צד אסטרטגי לשאלה. רוסיה מקיימת יחסים עם איראן, כולל שיתוף פעולה צבאי-טכני, ואוקראינה מנסה להגביל את המשאבים של מוסקבה להמשך המלחמה. לכן, החלטות וושינגטון המאפשרות לרוסיה להרחיב את ייצוא הדלק משפיעות בו זמנית על האינטרסים הביטחוניים של אוקראינה ועל האיזון הכלכלי הרחב יותר של הלחץ על מדינות המעורבות בסכסוך במזרח התיכון.

חדשות נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר בחנו כיצד ההסלמה במזרח התיכון משפיעה על הכלכלה הנפטית הרוסית ומדוע ההתקפות האוקראיניות על זיקוק הנפט הפכו לגורם במדיניות הבינלאומית.

עם זאת, לא נכון לטעון כי עסקת הדיזל האמריקאית הספציפית מממנת ישירות את אספקת הנשק הרוסי לאיראן. אין אישורים כאלה במידע שפורסם. מדובר במשהו אחר: אפשרויות הייצוא הנוספות של רוסיה מחזקות את מצבה הכלכלי, והחלטות ארצות הברית מראות כיצד בעיות אנרגיה יכולות לשנות את מדיניות הסנקציות גם במהלך מלחמה מתמשכת.

מה צריך לקרות עכשיו – ומה עד כה אף אחד לא הסביר

בערב 11 באוקטובר נוצרה סיטואציה דיפלומטית יוצאת דופן. נשיא ארצות הברית טוען שהצדדים כבר הסכימו על הפסקת אש. נשיא אוקראינה מאשר את הנכונות לקיים הגבלות הדדיות ומדווח על פקודות לצבא. אך ההנהגה הרוסית לא הציגה אישור פומבי להשתתפותה בהסכם.

גם אם אישור כזה יופיע, יישארו שאלות מעשיות. הצדדים צריכים לקבוע את הזמן המדויק לתחילת הפסקת האש, רשימת המתקנים המוגנים, כללי תיעוד ההפרות וסדר הפעולות במקרה של חידוש המכות. אחרת, כל התקפה חדשה תלווה בוויכוח האם המטרה שנפגעה הייתה כפופה להגבלות המוסכמות.

יש גם להבין האם ההסכם החדש קשור להקלת ההגבלות האמריקאיות על הדיזל הרוסי. אין עדיין מספיק בסיסים פומביים לטעון שמוסקבה סיפקה ויתור צבאי קונקרטי בתמורה להחלטות הכלכליות של וושינגטון. אך רצף המשא ומתן וההצהרות הופך את השאלה הזו לאחת המרכזיות.

אפשריים מספר תרחישים להמשך האירועים. רוסיה יכולה לאשר את הפסקת המכות ההדדית ולתאם את התנאים המעשיים עם אוקראינה באמצעות מתווכים אמריקאים. מוסקבה יכולה לדרוש ויתורים חדשים, ובכך לעכב את תחילת הפסקת האש. לבסוף, ללא אישור הקרמלין והפסקת ההתקפות, הצהרת טראמפ מסתכנת לחזור על הסיפור של ספטמבר, כאשר ההסכם שהוכרז לא הפך להסכם בפועל.

עמדת אוקראינה כעת מוצגת בפומבי וללא דו-משמעויות. קייב מברכת על הפסקת האש האנרגטית, מוכנה לא לתקוף את האנרגיה הרוסית ומצפה למימוש ההסכמות מצד מוסקבה. זלנסקי הודיע שכוחות הצבא האוקראיני קיבלו את הפקודות הנדרשות, אך תוכן הפקודות הללו והביצוע המעשי שלהן עדיין צריך להיקבע.

טראמפ, מצידו, כבר הכריז על תוצאות המשא ומתן כהושגו. כעת יש לברר האם פוטין עצמו מאשר זאת והאם ההתקפות הרוסיות על מתקני האנרגיה האוקראיניים ייפסקו.

אוקראינה הצהירה על נכונותה למלא את חלקה בהתחייבויות ההדדיות. רוסיה עדיין לא עשתה זאת בפומבי. זה, ולא ההכרזה של טראמפ עצמה, יקבע האם הפסקת האש האנרגטית תהפוך למציאות.