שמן אוקראיני כבר בסופרמרקטים בישראל: היצוא של אוקראינה צנח כמעט בחצי, אך ישראל נותרה אחת הקונים העיקריים

FERMA ו-Roshen על המדפים שלנו, חמאה אוקראינית בבלוקים של 25 קילוגרם לתעשיית המזון, מאות טונות של אספקה בשמונה חודשים. אוקראינה מאבדת הכנסות מייצוא, וישראל נכנסת לשלישייה הגדולה של קוני חמאתה. כמה אנחנו קונים, היכן נמכרת התוצרת האוקראינית ואיזו חלק מהשוק הישראלי היא עשויה לתפוס עד סוף 2026?

מחבר: סטס שיפר

אוקראינה ייצאה בינואר-אוגוסט 2026 6.2 אלף טון חמאה – ירידה של 47.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בכסף הירידה אף חדה יותר: ההכנסות מייצוא ירדו ב-59.4%, ל-34.4 מיליון דולר. נתונים אלו פורסמו על ידי שירות המכס הממלכתי של אוקראינה ב-22 בספטמבר ב-AgroTimes.

לישראל יש פרט משלה בסטטיסטיקה הזו. בעוד היצרנים האוקראינים מאבדים שווקים חיצוניים, ארצנו נשארת אחד הקונים העיקריים של תוצרתם.

בשלישייה הראשונה – מולדובה עם נתח של 44.8%, אזרבייג’ן עם 16.3% וישראל עם 10.1%. לשלושת הכיוונים הללו יש יותר מ-71% מייצוא החמאה האוקראיני.

ולא מדובר באספקות מיוחדות אך ורק ליוצאי אוקראינה. חמאה אוקראינית כבר נמכרת בסופרמרקטים ישראליים רגילים, תחת מותגים ששמותיהם לא תמיד מספרים לכל קונה על ארץ המוצא.

כמה חמאה אוקראינית מקבלת ישראל

אם ניישם את נתח ישראל של 10.1% על ההכנסות הכוללות מייצוא האוקראיני, מתקבל כ-3.47 מיליון דולר בשמונת החודשים הראשונים של 2026.

העלות הממוצעת לייצוא טון חמאה אוקראינית בתקופה זו הייתה כ-5550 דולר. בחישוב לפי מחיר זה, הרכישות הישראליות תואמות לכ-625 טון.

כאן יש צורך בהבהרה: זהו חישוב מערכתי, ולא סטטיסטיקה מכס נפרדת שפורסמה בקילוגרמים. חוזים ישראליים ספציפיים עשויים להיות שונים במחיר מהמדד הכללי של הייצוא האוקראיני.

אבל כיוון המסחר ניכר היטב גם בשנים קודמות.

לפי נתוני World Bank WITS, בשנת 2023 ישראל ייבאה מאוקראינה כ-1069 טון חמאה ושומנים חלביים אחרים בשווי 6.44 מיליון דולר. בשנת 2024 האספקות ירדו ל-407 טון ב-2.93 מיליון דולר. זה היווה 7.3% מכלל הייבוא הישראלי של קבוצת הסחורות המתאימה בנפח פיזי.

בשנת 2025 הרכישות שוב עלו. אוקראינה סיפקה לישראל חמאה ושומנים חלביים בערך של 6.12 מיליון דולר מתוך ייבוא ישראלי כולל של קטגוריה זו ב-50.8 מיליון. הנתח האוקראיני הגיע לכ-12% במונחים כספיים.

פרט חשוב להבנת הסטטיסטיקה: קבוצת המכס הבינלאומית HS 0405 מאחדת חמאה ושומנים חלביים אחרים. זה לא רק חבילות של 200 גרם שהישראלים קונים לארוחת בוקר.

לכן, נתח אוקראינה בייבוא ונתח שלה בצריכה הכוללת של ישראל – אינם אותו דבר.

FERMA ו-Roshen: מה בדיוק האוקראינים מספקים לסופרמרקטים שלנו

אחד המותגים האוקראיניים הבולטים ביותר הוא FERMA, תוצרת חברת Terra Food. בישראל נמכרת חמאה טבעית עם 82.5% שומן, המיוצרת משמנת מפוסטרת וארוזה בחבילות של 200 גרם.

בקטלוג השוואת המחירים CHP היא מופיעה בשם חמאה FERMA 82.5%. הברקוד שלה הוא 4820217240114.

המוצר מופיע בקטלוגים של שופרסל, קרפור, ויקטורי, יוחננוף, קשת טעמים, טיב טעם ורשתות אחרות. הזמינות, כמובן, תלויה בסניף הספציפי. בהצעות ספטמבר מופיעות מחירים כמו כ-9–10 שקלים לחבילה, וגם גבוהים יותר.

דוגמה שנייה – Roshen 82.5%. בישראל נמכרים תחת שם זה שני סוגים של חמאה אוקראינית באריזת 200 גרם. בהרכב מצוינים שמנת מפוסטרת, ארץ הייצור – אוקראינה.

נוכחותם על המדפים הישראליים אינה חדשות של השבועות האחרונים. כבר באביב 2025 פרסם Ynet על התפשטות חמאה אוקראינית FERMA ו-Roshen, שתפסה אז בהדרגה מקום של מותגים אירופיים שהתייקרו. היבואן היה חברת Diler B.M.D. International.

אבל יש חלק אחר של המסחר שלא תראו בסופרמרקטים.

חברת KFI הישראלית מציעה חמאה אוקראינית לא מלוחה עם 82% שומן, המיוצרת על ידי מפעל החלב טרנופול – PJSC Ternopil Dairy Factory.

במפרט מצוינים אריזות צרכניות של 200 גרם ובלוקים תעשייתיים של 25 קילוגרם. האחרונים מיועדים למפעלים המשתמשים בחמאה בייצור מוצרים אחרים. אלה יכולים להיות מוצרי קונדיטוריה, מאפים ומזון מוכן.

החברה גם מציינת הסמכת ISO 22000 וכשרות בד”ץ בית יוסף, כולל סטטוס “חלב ישראל” לפסח. עבור שומרי כשרות ישראלים זו מידע חשוב: “חלב ישראל” מציין חלב שייצורו מפוקח בהתאם לדרישות מסוימות של החוק הדתי היהודי.

רישומי המכס מספקים אישור נוסף לכך שאוקראינה מספקת לישראל חמאה טבעית, ולא רק ממרחי חלב. במסמכים מופיעות קטגוריות 0405101100 – חמאה באריזת צרכן עד קילוגרם, ו-0405101900 – צורות אחרות של חמאה טבעית עם שומן לא יותר מ-85%. משלוחים מסוימים מהסוג השני מגיעים ל-25 טון.

אגב, רישומי המסחר לא מאפשרים לקבוע אוטומטית שכל משלוח כזה היה עם שומן בדיוק של 82.5%. זהו מדד של מוצר ספציפי, ולא של כל קטגוריית הייצוא האוקראינית.

איזה חלק מהשוק הישראלי עשוי להגיע לחמאה האוקראינית

וכאן כדאי להסתכל על המספרים של ישראל עצמה.

לפי סקירת משרד החקלאות שפורסמה ב-28 ביוני 2026 על ידי Calcalist, בשנת 2025 נמכרו בישראל 15.8 אלף טון חמאה. מתוכם 62% היו חמאה שולחנית ו-38% לצריכה תעשייתית.

שני הסגמנטים הללו בנויים בצורה שונה.

כ-83% מהחמאה השולחנית יוצרה ישירות בישראל, בעיקר על ידי חברת תנובה. אבל הייצור התעשייתי תלוי הרבה יותר בספקים חיצוניים: הייבוא סיפק 59% מהסגמנט המתאים.

אם קצב הייצוא האוקראיני לישראל יישמר עד סוף 2026, נפח האספקה עשוי להיות כ-900–975 טון.

בהשוואה לשוק הישראלי המלא של 2025 מתקבל כ-6% מהצריכה השנתית.

זו הערכה תחזיתית, ולא נתח רשמי שנקבע של חמאה אוקראינית בישראל. היא מניחה שהאספקות ימשיכו בקצב דומה, והנפח הכולל של השוק הישראלי לא ישתנה באופן משמעותי.

לממדים – שישה אחוזים משמעותם כמעט אלף טון חמאה בשנה. וזו תוצרת שיכולה להגיע לא רק ישירות למקררים של הקונים, אלא גם למפעלים ישראליים.

עם זאת, ירידת מחיר הרכישה לא אומרת שהחמאה בהכרח זולה יותר גם בחנות. לפי אותה סקירה של משרד החקלאות הישראלי, לאחר פתיחת השוק לייבוא וביטול הפיקוח הממשלתי על המחירים, עלות החמאה המיובאת לצרכן עלתה מ-37.6 שקלים לקילוגרם בשנת 2021 ל-65.5 שקלים בשנת 2025.

המפעל האוקראיני מוכר את המוצר במחיר אחד. הקונה הישראלי מקבל אותו לאחר הובלה, בדיקה, הסמכה, אחסון, עבודת היבואן והרשת הקמעונאית. כל ההבדל בין שני המחירים הללו לא תמיד קשור ליצרן עצמו.

תכונה זו של השוק נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר נבדקה בפירוט במאמר על גידול באספקות החלב האוקראיניות: בינואר-יולי 2026 ישראל רכשה חלב אוקראיני כמעט ב-10 מיליון דולר, אך הרחבת הייבוא עדיין לא מבטיחה ירידת מחירים למשפחות הישראליות.

למה חמאה אוקראינית מאבדת קונים, למרות שהייצור גדל

להבנת המתרחש כדאי לחזור לשנה הקודמת.

בשנת 2025 אוקראינה ייצאה כ-15 אלף טון חמאה, והרוויחה כ-107 מיליון דולר. זה היה גידול ניכר לעומת שנת 2024. אבל כבר בשנת 2026 המצב השתנה: הביקוש בשווקים החיצוניים נחלש, והמחירים העולמיים ירדו.

במכרזי Global Dairy Trade ב-15 בספטמבר חמאה ירדה ב-5.7%, ל-4760 דולר לטון. GDT – פלטפורמת מסחר בינלאומית, שמחיריה משמשים כאחד המדדים לשוק החלב העולמי. לא מדובר במחיר הקמעונאי של חמאה בישראל, אלא בחוזים בינלאומיים גדולים.

לפי הערכת אנליסטים אוקראינים, תפקיד חשוב שיחק הגידול בהיצע מוצרי החלב באיחוד האירופי ובאזורים יצרניים גדולים אחרים, וכן ירידת המחירים של שומנים חלביים. השוק האירופי כבר לא מספק ליצרנים האוקראינים את תנאי המכירה הקודמים. אפילו גישה במסגרת מכסות ללא מכס לא פותרת את הבעיה, אם המחיר המוצע על ידי הקונה הופך ללא משתלם.

על רקע זה, שתי מספרים בולטים.

בשבעת החודשים הראשונים של 2026 אוקראינה ייצאה 5.6 אלף טון חמאה ב-31.1 מיליון דולר. בשמונה חודשים – 6.2 אלף טון ב-34.4 מיליון. כלומר, אוגוסט הוסיף כ-600 טון ו-3.3 מיליון דולר. הייצוא ביולי, לשם השוואה, היה כ-1070 טון.

במקביל, הייצור הפנימי לא נעצר. לפי נתוני שירות הסטטיסטיקה הממלכתי של אוקראינה, במחצית הראשונה של השנה המפעלים ייצרו 40.8 אלף טון חמאה, חמאה מותכת ושומנים חלביים אחרים בקטגוריה המתאימה – עלייה של 7.9% לעומת השנה הקודמת.

מתקבלת סיטואציה לא נעימה במיוחד ליצרן: מייצרים יותר מוצרים, אבל מוכרים לחו”ל פחות ובזול יותר.

אוקראינה במקביל מגדילה בחדות את רכישות מוצרי החלב המיובאים. לפי נתוני איגוד מפעלי החלב של אוקראינה, בינואר-אוגוסט 2026 הייצוא של כל מוצרי החלב ירד ב-20.5%, ל-176.9 מיליון דולר. הייבוא עלה ב-24.7%, ל-247.2 מיליון.

המאזן המסחרי השתנה מ-24.1 מיליון דולר חיוביים בשנה הקודמת ל-70.3 מיליון שליליים. וייבוא החמאה עצמה במונחים טבעיים גדל פי 2.6. נתח החמאה והשומנים החלביים בהכנסות הייצוא של ענף החלב באוגוסט ירד מ-36% ל-15%.

המצב עצמו לא אומר שהמפעלים האוקראינים הפסיקו לספק את השוק הפנימי. מיובאות קטגוריות שונות של מוצרים, עם מאפיינים ומחירים שונים. אבל המבנה הקודם של המסחר משתנה באופן ניכר, ולמעבדים זה כבר אתגר רציני.

למה עבור ישראל הסיפור הזה רחב יותר מחבילה אחת של חמאה

על המדפים שלנו יש תוצרת אוקראינית גם בקטגוריות חלב אחרות. לדוגמה, ב-28 בספטמבר נאנובסטי סיפרו על התקפות רוסיות על מפעל “רוד” בז’יטומיר, הידוע באספקת גלידה כשרה לישראל.

זו חלק אחר של אותו קשר כלכלי. המפעלים באוקראינה מנסים לשמור על ייצור, ייצוא וקונים בתנאי מלחמה, נזק לתשתיות והוצאות לוגיסטיות נוספות.

לישראל חמאה אוקראינית היא עוד מקור לתוצרת מיובאת בשוק שבו היצרנים המקומיים שומרים על עמדות חזקות. לאוקראינה זו הזדמנות לשמור על מכירות ייצוא, כאשר המחירים האירופיים והתחרות החיצונית מאלצים לחפש כיוונים נוספים.

האם זה יכול להשפיע על המחירים בחנויות שלנו? כרגע אין בסיס להבטיח זאת. אפילו הגדלת האספקות עשויה להישאר בלתי נראית לתקציב המשפחתי, אם התחרות הנוספת לא תגיע למחיר הקמעונאי הסופי.

אבל הקונה כבר עכשיו יכול לראות את תוצאת המסחר הזה בלי שום טבלאות מכס. מספיק להסתכל על חבילת FERMA או Roshen בסופרמרקט ישראלי רגיל: חמאה טבעית, ייצור אוקראיני, סימון ישראלי וכשרות.

ומאחורי החבילה הקטנה הזו – מאות טונות של מסחר מוחשיים לשתי המדינות, שממשיכים לחצות גבולות גם כאשר הייצוא האוקראיני הכולל של חמאה יורד כמעט בחצי.