לאחר שבועיים של ויכוחים עם וושינגטון, ולדימיר זלנסקי שוב דיבר על הפסקת אש – אך הפעם עם תנאי ספציפי. רוסיה מפסיקה את המתקפות על תחנות הכוח האוקראיניות, אוקראינה לא תוקפת את בתי הזיקוק הרוסיים. אין מדובר על ויתור חד צדדי על המתקפות.
26 באוקטובר 2026 | מחבר: אנטון פשדינסקי | נאנובוסטי
על כך הצהיר נשיא אוקראינה ב-25 באוקטובר 2026 בראיון עם העיתונאית אלה מזור. השיחה לא הייתה כל כך על תקוות דיפלומטיות, אלא על מה שקייב מוכנה לדון עם ארה”ב ורוסיה, ומה אינה מתכוונת להניח על שולחן המשא ומתן. אנטון פשדינסקי עבור נאנובוסטי משווה את ההצהרות הללו עם הסכסוך של אוקטובר סביב הסיוע האמריקאי ומסביר מדוע עוקבים אחריו בישראל.
חשמל בתמורה לנפט
«הם לא תוקפים את החשמל שלנו» — כך ניסח זלנסקי את התנאי להפסקת המתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים (תרגום מאוקראינית). בתי הזיקוק הם מפעלים שהופכים נפט גולמי לבנזין, דיזל ודלקים אחרים. המתקפות עליהם מקשות על אספקת הכלכלה והצבא הרוסיים, בעוד שהמתקפות הרוסיות על תחנות הכוח משאירות את הערים האוקראיניות ללא אור וחום.
ההצעה הזו מגיעה על רקע הלחץ האמריקאי. כפי שנאנובוסטי סיפרו בכתבה על שלושה ראיונות של זלנסקי, באמצע אוקטובר נשיא אוקראינה התווכח בפומבי עם החלטות וושינגטון, שנגעו לדיזל הרוסי, מודיעין צבאי ותקשורת לוויינית. ההצעה הנוכחית נראית כניסיון להעביר את הוויכוח ממצב של אולטימטומים להסכם הדדי ספציפי.
בינתיים זו רק הצעה. אין הסכם חתום ואין אישור להפסקת המתקפות.
מדוע קייב מתעקשת על 800 אלף חיילים
זלנסקי היה רוצה לשמור לאחר המלחמה על צבא בגודל של 800 אלף איש — אם המדינה תוכל לממן אותו. לדבריו, לא מוסקבה ולא וושינגטון צריכות לקבוע לאוקראינה את גבול גודל הכוחות המזוינים. הוא גם דחה את הנייטרליות הכפויה, כלומר ויתור על השתתפות בבריתות צבאיות, והצהיר כי נושאים טריטוריאליים יכולים להידון רק על ידי מנהיגי המדינות.
הבחירה הראשונה של קייב היא חברות בנאט”ו, ברית צבאית עם מנגנון הגנה קולקטיבית. אם ההצטרפות אינה אפשרית, אוקראינה בוחנת התחייבויות דו-צדדיות של ארה”ב והשתתפות ב”קואליציית הרוצים” — קבוצת מדינות הדנות בתמיכה בביטחון אוקראינה לאחר המלחמה. אך אפשרויות כאלה עדיין אינן אומרות שכוחות אמריקאים או אירופאים חייבים להיכנס לקרב במקרה של מתקפה חדשה.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
עבור הישראלים ההבדל משמעותי. ישראל אינה חברה בנאט”ו, מסתמכת על צה”ל, מילואים ומודיעין עצמאי, אף שהיא תלויה מאוד גם בשיתוף פעולה צבאי עם ארה”ב. המשימה האוקראינית שונה, אך הוויכוח דומה מאוד במהותו: מה נשאר מההבטחות החיצוניות אם המדינה אינה יכולה להבטיח את הגנתה בעצמה?
סטארלינק חזר, אך שאלת האמון נותרה
לאחר משא ומתן עם האמריקאים באוסלו, בירת נורבגיה, מהירות העבודה של סטארלינק וסטארשילד, כפי שטוען זלנסקי, חזרה לרמה הקודמת. סטארלינק — תקשורת אינטרנט לוויינית, סטארשילד — פתרונות מיוחדים למשימות ממשלתיות וצבאיות. עבור היחידות האוקראיניות זה לא נוחות, אלא אחד מהאלמנטים של ניהול והעברת נתונים. אין אישור טכני עצמאי לשחזור כל היכולות המוגבלות בתיאור הראיון שפורסם.
זלנסקי לא כינה את המחלוקות עם טראמפ כמריבה אישית: לדבריו, היה צורך להגיב בפומבי בגלל שאלות על מודיעין, טילים להגנה אווירית ותקשורת. עם זאת, הוא עדיין רואה בארה”ב שותפה. מה שמדאיג אותו הוא האפשרות לוויתורים למוסקבה, כולל הקלה בסנקציות, עוד לפני שרוסיה תפסיק את המלחמה. ההשערה על הסכמים לא ידועים לקייב בין וושינגטון למוסקבה הוצגה על ידי הנשיא כהשערה, לא כעובדה מבוססת.
משא ומתן בנובמבר ואנשים באולשקי
בנובמבר זלנסקי מצפה לשיחות בין נציגי אוקראינה, ארה”ב ורוסיה. ייתכן שיידונו הפסקת המתקפות על האנרגיה ובים השחור, הובלת התבואה האוקראינית והחלפת שבויים. הוא מקווה שהפגישה תקרב את המשא ומתן בין המנהיגים, אך אין תאריכים לחתימת מסמך שלום כלשהו.
יש גם נושא הומניטרי דחוף. הצד האמריקאי, לדבריו של הנשיא, הציע מה-27 באוקטובר לעצור את האש באולשקי — עיר כבושה ליד חרסון, על הגדה השמאלית של הדנייפר. הפסקה נדרשת למשימות הומניטריות ופינוי אזרחים. זלנסקי חושש שהצבא הרוסי יפנה את הדרכים הממולכדות רק לכיוון רוסיה. הוא לא הציג אישור לכך שתוכנית כזו כבר מתבצעת.
השאלה האירופית נתקעת בכסף. לשנת 2027 זלנסקי ציין צורך ב-€155 מיליארד (כ-541 מיליארד שקל). מתוכם €45 מיליארד (157 מיליארד שקל), לדבריו, הוקצו אך טרם התקבלו; יש למצוא בנפרד €70 מיליארד (244 מיליארד שקל). הראיון לא כלל התאמה מפורטת של חלקים אלה עם הסכום הכולל. נדונה גם גורלם של הנכסים הרוסיים המוקפאים במערב — כספים שהגישה אליהם מוגבלת על ידי סנקציות.
בישראל מכירים היטב את ההבדל בין הפסקת הפגזות לבין הסרת האיום. אך זלנסקי מציב כעת שאלה מעשית עוד יותר: מי ישלם על ביטחון אוקראינה ואילו פעולות יאשרו השותפים את הבטחותיהם? המבחן הראשון יהיה לא הצהרה חדשה על שלום, אלא האם רוסיה תסכים להפסיק את המתקפות על מערכת האנרגיה.