“לא מלחמה, אלא מבצע”: מדוע הקמפיין של ארה”ב נגד איראן מזכיר את הפלישה של רוסיה לאוקראינה

הקמפיין הצבאי החדש של ארה”ב נגד איראן מעורר יותר ויותר השוואות עם סכסוכים אחרים בשנים האחרונות. העיתונאי של הניו יורק טיימס אנטון טרויאנובסקי סבור כי בפעולות הממשל האמריקאי וברטוריקה של הבית הלבן ניתן להבחין בתכונות מוכרות באופן בלתי צפוי – אותן תכונות שליוו את תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה.

העניין אינו בדמיון ישיר של יכולות צבאיות או טקטיקה, אלא בלוגיקה הפוליטית של המלחמה. לדעת המחבר, שתי הקמפיינים מראים אלמנטים דומים: ניסיון להימנע מהמילה “מלחמה”, שינוי מטרות ככל שהסכסוך מתפתח, ציפייה לניצחון מהיר ותקווה לשינוי משטר במדינת האויב.

הפרללים הללו מעוררים דיון בין אנליסטים ופוליטיקאים, שכן הם מזכירים עד כמה מורכבות יכולות להיות מלחמות שהחלו ללא אסטרטגיה מוגדרת היטב.

רטוריקה של “מבצע”, ולא מלחמה

שפה פוליטית ככלי מלחמה

אחד הדמיון הראשונים שטורויאנובסקי מציין הוא הרטוריקה שמשתמשים בה מנהיגי המדינות. גם במוסקבה וגם בוושינגטון ההנהגה הפוליטית מנסה להימנע מהכרה ישירה במלחמה.

כאשר עיתונאים שאלו את דובר בית הנבחרים של ארה”ב מייק ג’ונסון אם ניתן לקרוא למה שמתרחש מלחמה, הוא השיב כי מדובר יותר ב“מבצע”. ניסוח זה מתכתב באופן בולט עם הטרמינולוגיה הרשמית הרוסית.

בשנת 2022, הרשויות הרוסיות גם נמנעו מהמילה “מלחמה”, וקראו לפלישה לאוקראינה “מבצע צבאי מיוחד”. אז יו”ר הדומה הממלכתית ויאצ’סלב וולודין הצהיר שאם רוסיה הייתה מתחילה מלחמה אמיתית, היא הייתה מסתיימת מהר מאוד.

לדעת אנליסטים, רטוריקה כזו מאפשרת להנהגה הפוליטית להפחית את הלחץ הציבורי ולהציג את הפעולות הצבאיות כקמפיין מוגבל ומבוקר.

ציפייה לניצחון מהיר ושינוי שלטון

תקווה לשינוי פנימי במדינת האויב

דמיון חשוב נוסף שהעיתונאי מציין הוא ההימור על תוצאה פוליטית מהירה. בשני המקרים ההנהגה קיוותה שהלחץ יוביל למשבר פנימי במדינת האויב.

בתחילת הפלישה לאוקראינה ולדימיר פוטין קרא לחיילים האוקראינים להניח את נשקם ולקחת את השלטון לידיהם. רטוריקה דומה הופיעה גם בהצהרותיו של דונלד טראמפ ביחס לאיראן.

נשיא ארה”ב קרא לחיילים האיראנים לוותר על התנגדות ורמז למעשה על אפשרות לשינוי שלטון במדינה. מאוחר יותר הוא גם פנה לאזרחים האיראנים, וקרא להם לנצל את הרגע ולהתנגד לממשלתם.

עם זאת, הניסיון ההיסטורי מראה שציפיות כאלה לעיתים רחוקות מתממשות. הצבא האוקראיני לא נכנע, והנשיא ולדימיר זלנסקי נשאר בשלטון, למרות הלחץ והלחימה.

שינוי מטרות ככל שהסכסוך מתפתח

מדרישות מקסימליות למשימות מוגבלות יותר

מאפיין נוסף של סכסוכים כאלה הוא השינוי ההדרגתי במטרות הפוליטיות.

בתחילת המלחמה נגד אוקראינה, ההנהגה הרוסית הצהירה על הצורך ב”דנאזיפיקציה” ו”דמיליטריזציה” של המדינה, למעשה רומזת על שינוי שלטון בקייב. עם הזמן המשימות הצטמצמו למוגבלות יותר – כיבוש שטחים במזרח אוקראינה והחזקת המדינה מחוץ לנאט”ו.

בקמפיין נגד איראן נצפית דינמיקה דומה. דונלד טראמפ דרש בתחילה “כניעה ללא תנאים” של טהראן, אך נציגי ממשלו מאוחר יותר הצהירו על מטרות מוגבלות יותר – השמדת תוכנית הגרעין של איראן ויכולת הטילים שלה.

אנליסטים סבורים ששינויים כאלה במטרות מתרחשים לעיתים קרובות כאשר הציפיות הראשוניות מתבררות כאופטימיות מדי.

באמצע הדיון בנושא זה חדשות ישראל — Nikk.Agency מציינים שמלחמות מודרניות מראות לעיתים קרובות את אותו פרדוקס אסטרטגי: הכוח הצבאי יכול להיות עצום, אך ללא מטרות פוליטיות מוגדרות היטב הוא אינו מבטיח תוצאה מהירה.

לקחים היסטוריים וסיכונים של מלחמה ממושכת

כוח צבאי לא תמיד קובע את התוצאה

מומחים מדגישים כי בין שני הסכסוכים יש גם הבדלים חשובים. הצבא הרוסי נתקל בבעיות חמורות במהלך המלחמה נגד אוקראינה, בעוד שארה”ב וישראל מחזיקות בתשתית צבאית טכנולוגית הרבה יותר, במיוחד בתחום התעופה והתקיפות המדויקות.

עם זאת, גם כוח צבאי חזק לא מבטיח הצלחה אם האסטרטגיה נותרת לא מוגדרת.

האנליסט הצבאי מייקל קופמן מקרן קרנגי מציין שסכסוכים כאלה מזכירים את הלקחים המרכזיים של ההיסטוריה: המטרות הפוליטיות צריכות להיות מתואמות עם האמצעים הצבאיים, והתוכניות הראשוניות צריכות להיות מותאמות ככל שהאירועים מתפתחים.

שר החוץ לשעבר של אוקראינה דמיטרי קולבה גם מזהיר מפני הסיכון של ביטחון יתר. לדבריו, אפילו עבור ארצות הברית, לנצח מדינה גדולה ומורכבת עשוי להיות קשה בהרבה ממה שהתוכניות הראשוניות מניחות.

פרופסור ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת נורת’ווסטרן מריה ליפמן סבורה שהפתעה עצמה של המלחמה כבר מעידה על רמת אי ודאות גבוהה. לדעתה, בכניסה לעימות צבאי עם איראן, ארה”ב עשתה צעד למצב שהשלכותיו עשויות להיות הרבה יותר רחבות ממה שנחשב בתחילה.

זו הסיבה לכך שמומחים רבים היום מדברים על הסכנה העיקרית של סכסוכים כאלה: המלחמה עשויה להתחיל כמבצע קצר טווח, אך בהדרגה להפוך לעימות ממושך ומורכב שיקבע את הפוליטיקה העולמית לשנים קדימה.