🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
- September 27, 2026
- 10:44 am
- בעולם
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-26 בספטמבר 2026 הצהיר כי בחודש האחרון נהרגו 25 אלף איש במלחמה הרוסית-אוקראינית, ובחודש הקודם – 32 אלף. הוא שוב קרא לולדימיר זלנסקי ולולדימיר פוטין להגיע להסכמה על הפסקת המלחמה, והביע תקווה שהסכם יושג לפני בוא החורף הקשה.
מחבר: סטס שיפר
עם זאת, הפרט הבולט ביותר במסיבת העיתונאים הזו נותר מחוץ לכותרות הראשיות. עיתונאים שאלו את טראמפ האם ארצות הברית אכן הסכימה להעניק לאוקראינה רישיונות לייצור טילים מיירטים מסוג פטריוט. הנשיא האמריקאי אישר את הדיון בנושא זה עם זלנסקי, אך לא נתן תשובה ישירה על ההחלטה שהתקבלה.
נוצרו שני עלילות מקבילות: וושינגטון מדברת על הצורך בהסכם שלום, בעוד קייב מנסה להבטיח ייצור נשק עצמאי למקרה שהתקפות רוסיות יימשכו.
25 אלף הרוגים: אילו מספרים הציג טראמפ
בשיחה עם עיתונאים על מדשאת הבית הלבן הדרומית, הנשיא האמריקאי ציין כמה נתונים: 25 אלף הרוגים בחודש האחרון, 32 אלף בחודש הקודם ועוד הערכה אחת – 33 אלף. לדבריו, כ-97% מההרוגים הם אנשי צבא.
כפי שעולה מהפרסום של Fox News מ-26 בספטמבר, טראמפ דיבר על אבדות כוללות של רוסיה ואוקראינה, מבלי לפרט את החלוקה בין הצדדים.
הוא לא הציג מקור למספרים הללו. לא הוסבר גם לאילו חודשים קלנדריים מתייחסות ההערכות. לכן אי אפשר להתייחס אליהם כאל סטטיסטיקה מאומתת ועצמאית.
לשם השוואה, המרכז האמריקאי למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) במחקר מ-27 בינואר 2026 העריך את האבדות הצבאיות הרוסיות מפברואר 2022 עד דצמבר 2025 בכ-1.2 מיליון איש, כולל 275–325 אלף הרוגים. האבדות האוקראיניות הוערכו ב-500–600 אלף, מתוכם 100–140 אלף הרוגים.
האבדות הכוללות של שתי הצבאות, לפי חישובים אלה, עשויות להגיע ל-1.8 מיליון איש. עם זאת, המושג של אבדות כוללות כולל לא רק הרוגים, אלא גם פצועים ונעדרים.
בפרסום של Fox News מופיעים גם 450 אלף הרוגים צבאיים רוסים בהסתמך על CSIS, אך במחקר של המרכז מינואר מצוין טווח אחר. ללא חישוב מאוחר יותר ספציפי, ערבוב הנתונים הללו אינו נכון.
בנפרד ישנה הסטטיסטיקה האזרחית. לפי דוח משימת המעקב של האו”ם מ-16 בספטמבר, באוגוסט נהרגו באוקראינה לפחות 372 אזרחים, ועוד 2349 נפצעו. מתוכם 194 הרוגים ו-1077 פצועים היו קורבנות של טילים ארוכי טווח ומל”טים.
מתחילת ינואר ועד סוף אוגוסט אישר האו”ם את מותם של 2222 אזרחים ופציעתם של עוד 13,058 איש.
מה טראמפ מציע לפני בוא החורף
הנשיא האמריקאי סיפר כי שוחח רבות עם זלנסקי ובמספר נושאים הושגה הסכמה ביניהם. כעת הוא היה רוצה שהמנהיגים האוקראיני והרוסי יגיעו להסכמה ישירה זה עם זה.
אך טראמפ לא הציג פרויקט מוסכם של הסכם שלום, תאריך לפגישת הנשיאים או משטר חדש להפסקת אש.
הרקע להצהרות הנוכחיות החל כבר בתחילת ספטמבר. המתווכים האמריקאים סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר ביקרו במוסקבה ובקייב, ולאחר מכן וושינגטון המשיכה לעבוד על הסכמות מוגבלות שיכולות להפחית את עוצמת המלחמה מבלי לפתור מיד את כל המחלוקות הטריטוריאליות.
ב-22 בספטמבר נפגשו טראמפ וזלנסקי בשולי המושב ה-81 של העצרת הכללית של האו”ם בניו יורק. אחד הנושאים המרכזיים היה הפסקת אש אנרגטית.
אוקראינה הציעה להפסיק הדדית את ההתקפות על תשתיות אנרגיה: קייב תפסיק את ההתקפות על בתי זיקוק רוסיים אם מוסקבה תפסיק את ההתקפות על מערכת האנרגיה האוקראינית, אספקת החשמל, החימום והמים.
זלנסקי הדגיש כי טראמפ לא דרש הפסקה חד צדדית של ההתקפות האוקראיניות. תוכן ההצעה נבדק במאמר “זלנסקי מוכן להפסיק את ההתקפות על האנרגיה הרוסית”.
בנוסף נדונו שיקום מסלול הדגנים הבטוח בים השחור ומשא ומתן אפשרי בין אוקראינה, רוסיה וארצות הברית. בין המקומות הפוטנציאליים הוזכר אבו דאבי, ולמפגש ברמה הגבוהה – פסגת ה-G20 בדצמבר במיאמי.
עם זאת, מוסקבה טרם הודיעה על הסכמה להפסקת האש האנרגטית המוצעת. ב-23 בספטמבר הצהיר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי הצד הרוסי אינו רואה תנאים למעבר לתהליך משא ומתן לשלום.
מדוע טראמפ לא אישר את ההחלטה על פטריוט
ב-25 בספטמבר הודיע זלנסקי לעיתונאים כי במהלך הפגישה האחרונה טראמפ הסכים להעניק לאוקראינה רישיונות לייצור טילים מיירטים מסוג פטריוט. לדבריו של הנשיא האוקראיני, המנהיג האמריקאי כינה את החלטתו סופית.
פטריוט הוא מערכת טילים נגד מטוסים אמריקאית, שאוקראינה משתמשת בה גם ליירוט טילים בליסטיים רוסיים. קייב שואפת לא רק לרכוש תחמושת מוכנה, אלא גם להקים את ייצורם, ולהפחית את התלות באספקה זרה.
השיחה על הרישיונות נמשכת מאז יולי. אז טראמפ אפשר את האפשרות להעניקם, אך מאוחר יותר הצהיר כי ההסכם הסופי עדיין לא הושג.
ב-26 בספטמבר ביקש עיתונאי CNN ממנו לאשר את דברי זלנסקי. טראמפ השיב כי הצדדים דנו בנושאים רבים, ולאחר מכן עבר לצורך בהסכם שלום.
כפי שמציין CNN, לא נשמע אישור ישיר להענקת הרישיונות. לכן ההסכמה הפוליטית עליה דיווח זלנסקי, עדיין לא ניתן להשוותה להליך רישוי שהושלם ולהתחלת הייצור.
בינתיים, ב-24 בספטמבר דן זלנסקי עם מזכ”ל נאט”ו מארק רוטה על אספקת מיירטי פטריוט לאוקראינה ועל גיבוש חבילת תמיכה חורפית. הצורך בהגנה נגד טילים נותר יומיומי, ללא קשר ללוח הזמנים הדיפלומטי.
מדוע הסיפור הזה נוגע לישראל
לקהל הישראלי יש כאן שני עניינים חשובים.
הראשון הוא שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני. המל”טים שאהד, שפותחו במקור על ידי איראן, הפכו לאחד האמצעים העיקריים של התקפות ארוכות טווח רוסיות על אוקראינה. רוסיה גם ארגנה ייצור של גרסאות משלה. אוקראינה וישראל מתמודדות עם שימוש בטכנולוגיות מל”טים ממקור אחד, אם כי תנאי השימוש בהם שונים.
השני הוא ההשלכות האנושיות הישירות של המלחמה. ב-25 בספטמבר במהלך התקפה רוסית על קייב נהרג אזרח ישראלי בן 14. אמו נפצעה, אחיו הצעיר שרד. פרטי הטרגדיה הזו נאספו במאמר נפרד.
יש גם הקשר דיפלומטי. ב-23 בספטמבר הצטרפה ישראל להצהרה של 51 מדינות – חברות האו”ם, הקוראת לרוסיה להסכים להפסקת אש מלאה, מיידית וללא תנאים. מדובר בהצהרה קולקטיבית ולא בהחלטה מחייבת של מועצת הביטחון. תוכן המסמך והשתתפות ישראל נבדקו קודם לכן.
כל זה מתרחש על רקע הכנות אוקראינה לחורף צבאי נוסף. חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר דיווחו על ניסיונות וושינגטון להסכים לפחות על הפוגה מוגבלת לאנרגיה ולמסחר בים השחור במאמר “תוכנית ב’ של טראמפ: אנרגיה, הים השחור והזדמנות להפוגה חורפית”.
כעת השאלה היא האם ההצעות יהפכו להסכמות קונקרטיות. בעוד טראמפ מדבר על הסכם לפני החורף, אוקראינה שואפת לרישיונות ייצור לפטריוט ומכינה הגנה על תשתיות האנרגיה, ורוסיה ממשיכה בפעולות הצבאיות.
אין הסכמות על מועדי השלום. העברת הרישיונות לייצור לא אושרה בפומבי. עבור קייב אלו שני נושאים שונים, ויש לפתור את השני ללא תלות בתוצאות המשא ומתן על הראשון.
🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU