ב-9 בנובמבר 2026 דיווחו כלי תקשורת ישראליים על טיסה יוצאת דופן ממוסקבה. יום קודם לכן, ב-8 בנובמבר, נחת בנמל התעופה בן-גוריון מטוס צבאי רוסי מסוג טו-154מ עם מספר רישום RA-85042. המטוס שייך ליחידה של משרד ההגנה הרוסי, אשר ארצות הברית הכניסה לרשימת הסנקציות בשל הובלת כוח אדם וציוד של חברת וגנר.
מחבר: אנטון פשדינסקי
העיתון הישראלי The Jerusalem Post אישר את שייכות המטוס, ותאגיד השידור הציבורי “כאן” קיבל תיעוד וידאו של המטוס בבן-גוריון.
מי היה על המטוס ולמה הוא הגיע, אינו ידוע. הצבא הישראלי, לשכת ראש הממשלה והשגרירות הרוסית סירבו להסביר את נסיבות הביקור.
ממוסקבה דרך הים השחור – לבן-גוריון
הטו-154מ המריא משדה התעופה הצבאי צ’קאלובסקי ליד מוסקבה. בסיס זה משמש להובלת פקידים ממשלתיים רוסיים, הנהגה צבאית ומשלחות רשמיות.
לפי נתוני מעקב טיסות שפורסמו, המסלול עבר מעל הים השחור, דרך המרחב האווירי של טורקיה ולאחר מכן מעל הים התיכון. לפני הנחיתה המטוס ביצע תמרונים מעל החלק המרכזי של ישראל.
AirNav Radar מציין את זמן הנחיתה 19:01 לפי שעון ישראל. עם זאת, “כאן” ציינו בערך 21:00. הסיבה להבדל עדיין לא נקבעה.
בנתוני התעופה הטיסה גם הופיעה תחת הסימון CHD85042. קודם לכן, ב-2 בנובמבר, המטוס הגיע למוסקבה מנובוסיבירסק.
מדוע וושינגטון הכניסה את המטוס לרשימת הסנקציות
ב-19 במאי 2023 הודיע מחלקת המדינה של ארה”ב על סנקציות נגד טייסת 223 של משרד ההגנה הרוסי.
בהצהרה הרשמית של מחלקת המדינה נאמר כי היחידה סיפקה הובלות אוויריות לנשיא רוסיה, לממשלה ולמשרד ההגנה. בנוסף, היא הובילה עובדים וציוד של חברת וגנר למדינות בהן פעלה החברה.
הרשויות האמריקאיות זיהו 37 מטוסים הקשורים ליחידה כרכוש חסום.
RA-85042, מספר יצרן 12A998, נכלל ברשימה זו. ניתן למצוא אותו ישירות במאגר הרשמי של OFAC של משרד האוצר האמריקאי.
המגבלות הוטלו על בסיס צו נשיאותי של ארה”ב Executive Order 14024, הקובע סנקציות על פעילות מסוימת של רוסיה, כולל הקשורה למלחמה נגד אוקראינה.
עם זאת, אין הוכחות לנוכחות נציגי וגנר על המטוס במהלך הטיסה לנובמבר לישראל.
האם ישראל הפרה את הסנקציות האמריקאיות?
עצם ההיתר לנחיתה אינו אומר בהכרח הפרת חוק.
ישראל אינה מחויבת ליישם אוטומטית את כל הסנקציות האמריקאיות. מגבלות OFAC בעיקר חוסמות רכוש של אנשים תחת סנקציות בתחומי השיפוט האמריקאי ואוסרות על אנשים אמריקאים לבצע רוב הפעולות איתם ללא היתר.
אך יש גם היבט נוסף.
בהבהרה OFAC מס’ 980 נאמר במפורש כי אנשים זרים עשויים להיתקל בסיכוני סנקציות על תמיכה חומרית, פיננסית או טכנולוגית משמעותית לארגונים מסוימים תחת סנקציות.
לכן עולות שאלות מעשיות. מי תדלק את המטוס? מי סיפק שירותי קרקע? האם בוצעו עסקאות בנקאיות עם מעורבות של ארגונים אמריקאים? האם נדרשו היתרים מיוחדים?
התשובות חשובות להערכה משפטית, אך שירות רגיל למטוס אינו יכול להיחשב אוטומטית כהפרת סנקציות אמריקאיות. אין מידע ציבורי על חקירת OFAC בנוגע למשתתפים הישראלים בטיסה זו.
מדוע ישראל יכלה לקבל מטוס צבאי רוסי
נדונים הסברים אפשריים: משימה דיפלומטית, הובלת משלחת רשמית או פינוי אזרחים רוסים על רקע מתיחות אזורית. אין עדיין אישורים תיעודיים לאף אחת מהגרסאות הללו.
הנקודה הבאה במסלול – אבו דאבי?
ב-9 בנובמבר הופיעה בAirNav Radar טיסה RFF7446 של אותו מטוס מתל אביב לאבו דאבי.
במערכת צוינו המראה מבן-גוריון ב-14:30 והגעה צפויה לשדה התעופה אל-בטין ב-20:24 לפי שעון מקומי של איחוד האמירויות.
עם זאת, הרישום נותר במצב Estimated – טיסה מחושבת. ההמראה וההגעה בפועל לא אושרו. לכן, מוקדם מדי לדבר על המשך המשימה הרוסית באמירויות.
על אילו שאלות ישראל עדיין לא ענתה
הסיפור נוגע בו זמנית ליחסי ישראל עם רוסיה, לביטחון המרחב האווירי ולמדיניות הסנקציות של ארה”ב – בעלת הברית האסטרטגית הראשית של ישראל.
נותר לברר מי ביקש את ההיתר לנחיתה של RA-85042, מי היה על המטוס, אילו שירותים ניתנו למטוס והאם בוצעה בדיקה לפי רשימות הסנקציות האמריקאיות.
לא ידוע גם אם הביקור תואם עם רשויות אמריקאיות והאם התקיימו פגישות כלשהן של נציגי רוסיה עם גורמים רשמיים ישראליים.
נחיתת המטוס נקבעה. מעמדו הסנקציוני מאושר תיעודית. אך מטרת הביקור, הרכב הנוסעים ואופי הקשרים נותרו לא ידועים.
דווקא נסיבות אלו, ולא השערות על משא ומתן סודי, דורשות הסבר מצד הרשויות האחראיות בישראל.
