ישראל מוכנה לשמש כמתווכת במשא ומתן אפשרי בין אוקראינה לרוסיה, אך אף אחד מהצדדים לא מבקש זאת. כך סיפרה בראיון ל-RBK-אוקראינה סגנית השגריר של ישראל באוקראינה, מילה צור.
ב-30 באוקטובר 2026 סגנית השגריר של ישראל באוקראינה, מילה צור, הסבירה מדוע ירושלים לא ממהרת להפוך למתווכת בין קייב למוסקבה. בראיון לעיתונאי מילאן לליץ’ עבור RBK-אוקראינה היא דיברה בו זמנית על הבחירות לכנסת, איום הסלמה חדשה עם איראן, ביקורים אפשריים של מנהיגי שתי המדינות וסיוע לערים אוקראיניות. מאחורי הניסוחים הדיפלומטיים מתגלה פרויקט קונקרטי: ישראל מכינה רכישת מקלטים ניידים למחוז סומי.
מחבר: אנטון פשדינסקי
השוויתי את דברי צור עם התיעוד הישראלי על רכישות, תוצאות ההצבעה והודעות השלטונות האוקראיניים. התמונה שונה מהחדשות הקצרות על כך שישראל לא תהפוך למתווכת. לפי ההשערה של הדיפלומטית, אין כרגע בקשה למשא ומתן, אך הקשרים המעשיים עם אוקראינה מתפתחים. זה לא סירוב למגעים עם רוסיה ולא הבטחה לקייב לסיוע צבאי.
בבחירות ב-27 באוקטובר, גוש בנימין נתניהו קיבל, לפי נתונים ראשוניים, 53 מושבים מתוך 120, גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט — 48, שתי המפלגות הערביות — 19. לממשלה דרושים 61 מנדטים. כפי שכבר דיווחו חדשות נא, בניתוח מפורט של תוצאות ההצבעה, ב-29 באוקטובר ועדת הבחירות המרכזית סיימה את ספירת “המעטפות הכפולות” המיוחדות, והתוצאות הסופיות צפויות ב-4 בנובמבר. אף מחנה לא הבטיח לעצמו עדיין רוב פרלמנטרי.
מי היא מילה צור: ביוגרפיה קצרה
מילה צור (Mila Tzur, מילה צור) — דיפלומטית ישראלית, סגנית ראש המשלחת הדיפלומטית של ישראל באוקראינה. למדה באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2024 השתתפה בתוכנית בינלאומית להכשרת דיפלומטים צעירים באקדמיה הדיפלומטית של מונטנגרו. מאז סתיו 2025 מייצגת את ישראל באוקראינה, ובאוגוסט 2026 שימשה זמנית כראש המשלחת הדיפלומטית הישראלית בקייב. בעבודתה — קשרים פוליטיים, סיוע הומניטרי, שיקום תשתיות אוקראיניות, שיתוף פעולה עם קהילות יהודיות ושימור זיכרון השואה.
בשנים 2025–2026 צור השתתפה בפתיחת מרכז שיקום לנפגעי מלחמה, העברת למעלה מ-100 מערכות אספקת חשמל חירום למחוז קייב, פרויקטים של סיוע רפואי ואירועים בבאבי יאר. היא ליוותה קשרים דיפלומטיים בהשתתפות השר זאב אלקין, הופיעה באירועי תרבות וחינוך בקייב ובלבוב. ביולי 2026 בטקס בר ובת מצווה בקייב סיפרה את סיפור המשפחה של סבה, ששמר על המסורת היהודית בברית המועצות.
בחירות ללא רוב והשאלה מדוע אוקראינה לא מצביעה
צור לא רואה במשא ומתן קואליציוני ממושך איום על ניהול המדינה: עד השבעת הממשלה החדשה ממשיכה לעבוד הממשלה הנוכחית בראשות ממלא מקום ראש הממשלה. היא הזכירה כי בחירות חוזרות עולות ביוקר לכלכלה, שכן יום ההצבעה הוא יום חופש, והאי-ודאות הפוליטית מתמשכת. לישראל כבר מוכרים מספר מחזורי בחירות רצופים. עם זאת, הממשלה שהוקמה לאחר מכן הצליחה לעבוד במלואה, למרות הטלטלה ב-7 באוקטובר 2023.
לקורא הישראלי חשוב להבחין בין ניצחון מפלגה לבין הקמת ממשלה. הנשיא מתייעץ עם הסיעות ומטיל את הקמת הקואליציה על חבר כנסת שיכול לזכות בתמיכת הרוב. לנתניהו חסרים שמונה מנדטים, לגוש השינוי — שלושה עשר. עם זאת, 19 חברי הכנסת של שתי המפלגות הערביות לא ניתן להחשיב אוטומטית כחלק מאוחד של גוש האופוזיציה: עמדותיהם הפוליטיות שונות.
בראיון עלתה שאלה לא נוחה לקייב: מדוע ישראל יכולה להצביע בזמן מלחמה, ואוקראינה לא?
הדיפלומטית הצביעה על תנאים שונים, ולא על הבדל במחויבות לדמוקרטיה. בישראל לאחר הסלמות חדות מגיעים תקופות יחסית שקטות, רוב התושבים המפונים חזרו הביתה, ולתושבים שנותרו ביישובים סמוכים לגבול ניתנה אפשרות להצביע. אוקראינה מתמודדת עם קרבות רחבי היקף מתמשכים, מספר רב של אזרחים עקורים ואי אפשרות לפתוח קלפיות בחזית ובשטחים הכבושים. זהו השוואה מעשית של צור, ולא מסקנה משפטית על הבחירות האוקראיניות.
בעיה נפרדת התעוררה סביב חשדות להתערבות זרה. יו”ר ועדת הבחירות המרכזית של ישראל, השופט נועם סולברג, הורה לשב”כ — שירות הביטחון הפנימי — לבדוק מימון אפשרי של שוחד בוחרים בקהילות ערביות. התקשורת נקבה בקטאר ובטורקיה; שתי המדינות הכחישו מעורבות, וב-30 באוקטובר הופיעו דיווחים על מעורבות “המוסד”. צור הזכירה מעצרים של מחלקי כסף לכאורה ולא ציפתה לשינוי בחלוקת המנדטים. החקירה מוגבלת בהיקפה, זיוף המוני לא הוכח, ולא ניתן להחיל את החשדות על כל הבוחרים הערבים.
איראן, שאהד הרוסיים ודיפלומטיה שכבר עובדת
לאחר הבחירות, נתניהו דיבר על הזדמנות ייחודית להתמודד עם האיום האיראני. אך צור סירבה להוציא פעולה צבאית עתידית מלוח הזמנים של הבחירות: ההחלטות, לדבריה, תלויות בראש ובראשונה בביטחון הלאומי, וחלק משמעותי מהמידע חסוי. היא קראה להתייחס בזהירות לטענות כי כל פעולה צבאית מוכתבת משיקולים פוליטיים פנימיים. היא לא מסרה תאריכים לקמפיין חדש או החלטה על תחילתו.
העיתונאי הזכיר את הצד ההפוך של הסלמה אפשרית עבור אוקראינה: תשומת הלב האמריקאית עשויה לעבור למזרח התיכון, מספר המיירטים של פטריוט יפחת, ועליית מחירי הנפט תגדיל את הכנסות רוסיה. אלה סיכונים שהוצגו בשאלה, ולא תחזית של צור. תשובתה עסקה באינטרסים משותפים: הגבלת יכולתה של איראן להעביר נשק וטכנולוגיות לרוסיה מועילה לקייב, והפסקת התמיכה ב”חיזבאללה” בלבנון ובח’ותים בתימן מועילה לישראל ולאזור. היא הזכירה את הלחץ הכלכלי האמריקאי על טהראן ואת הכספים שהשלטונות האיראניים מפנים לשותפים חמושים במקום לספק את צורכי האוכלוסייה שלהם.
הקשר בין שתי המלחמות יש לו היסטוריה נבדקת. רוסיה משתמשת בטכנולוגיות שאהד האיראניות נגד ערים אוקראיניות; ישראל מתמודדת עם טילים ומל”טים של איראן ובעלי בריתה. נאחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בעבר ניתחו את חילופי הטכנולוגיות הצבאיות בין רוסיה לאיראן ומחסור במיירטי פטריוט, שעלול להחריף בעימות חדש. האיום המשותף לא אומר שנוצרה ברית צבאית בין אוקראינה לישראל, אך מסביר מדוע הממשלות דנות יותר ויותר בביטחון.
ב-4 בדצמבר 2025 בירושלים, טארס קצ’קה וזאב אלקין קיימו את הישיבה הראשונה של הוועדה הבין-ממשלתית לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה. הצדדים חתמו על פרוטוקול על סדרי עדיפויות לשיתוף פעולה, כולל מסחר, אנרגיה, רפואה וטכנולוגיה. וב-6 באוקטובר 2026 אלקין נפגש עם זלנסקי בקייב בימי האירועים לציון 85 שנה לטרגדיית באבי יאר. דנו בשאהד האיראני והרוסי ובמצב במזרח התיכון. זהו אישור קונקרטי לדברי צור על שיפור היחסים.
החלק הממשי ביותר של הראיון נוגע לסומי. בפורטל הרכש הממשלתי הישראלי פורסמה ב-22 באוקטובר הודעת משרד החוץ מס’ 4000623163: סוכנות מש”ב מכינה רכישה מחברת GARANT BUD ODESSA PLUS האוקראינית של חמישה מקלטים ניידים מבטון מזוין ל-50 מקומות כל אחד — בסך הכל ל-250 איש. מתוכננים ייצור, משלוח והתקנה במקומות ציבוריים במחוז סומי, דלתות מגן, שסתומים נגד פיצוץ, תאורה, ספסלים, ערכות עזרה ראשונה ומטפים.
עלות ההצעה — 14.585 מיליון גריבנה ללא מע”מ, 17.5 מיליון עם מע”מ; ברישום הישראלי מצוינים 327 אלף דולר. התנגדויות מתקבלות עד 11 בנובמבר, התקופה החוזית המשוערת — מ-12 בנובמבר עד 12 בדצמבר. זהו עדיין כוונה לחתום על חוזה, ולא אספקה מאושרת. הצעה אינה כוללת שירות ואחריות לאחר ההתקנה.
מש”ב — סוכנות ממשלתית ישראלית לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, לא מבנה צבאי. עבור ישראלים, מבנים ניידים אלה קרובים יותר ל”מיגוניות” ציבוריות מאשר לממ”דים דירתיים — חדרים מוגנים בתוך מגורים. צור גם מצפה לעזרה לאזורים אוקראיניים אחרים, להמשך התמיכה האנרגטית שניתנה בחורף שעבר ולעבודה עם אנשים שחוו טראומה מלחמתית. תקציבים חדשים לא הוכרזו עדיין בתחומים אלה. הניסיון הישראלי בהגנה אזרחית כבר הפך לנושא חדשות נא, כולל במאמר על מקלטים והגנה על בתים.
ביקור אפשרי של זלנסקי ומשא ומתן בהובלת ארה”ב
השגרירות הייתה רוצה לארגן ביקורים של ולדימיר זלנסקי בישראל ושל ראש ממשלת ישראל באוקראינה לאחר הקמת הממשלה החדשה. צור לא נקבה בתאריכים מוסכמים, תוכניות נסיעה או הסכמות רשמיות מאושרות. זהו משאלה דיפלומטית, ולא הודעה על ביקור קרוב.
צור אומרת שישראל עדיין מוכנה לסייע במשא ומתן לשלום בגבולות יכולותיה, אך, לפי השערתה, אף אחד מהצדדים הלוחמים לא מבקש השתתפות כזו. היא סבורה שעודף מתווכים עלול לסבך את התהליך, ומציעה לתת סיכוי ליוזמה בהובלת ארה”ב. זה לא סירוב רשמי של קייב או מוסקבה ולא יוזמת שלום ישראלית חדשה.
אפילו לפלטפורמת המשא ומתן האמריקאית אין עדיין תאריך מאושר.
עבור ישראל, התוצאה המעשית של הראיון אינה בבחירה בין מוסקבה לקייב. איפוק בנושא התיווך מתקיים לצד קשרי שרים, דיון משותף באיום האיראני והליך קונקרטי של רכישת מקלטים.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את חדשות נא לגוגל ועקבו אחר הפרסומים שלנו.
