- September 30, 2026
- 2:46 pm
- ישראל, מזרח תיכון
הטייס המשני, סכין, נפילה כמעט לשישה קילומטרים, קוד חטיפת מטוס 7500, מטוסי קרב ישראליים ונוסעים שפרצו לתא הטייס. חדשות נאנובוסטי משחזרים את אירועי הבוקר של 30 בספטמבר בטיסה FZ1073 מדובאי לתל אביב.
מחבר: סטס שיפר
בבוקר 30 בספטמבר 2026, 174 נוסעים בטיסת Flydubai FZ1073 טסו מדובאי לתל אביב. ביניהם היו 27 ילדים. כ-שעה לפני הנחיתה המשוערת המטוס החל פתאום לאבד גובה במהירות. במסדרון כבו המסכים, נשמעו צעקות על דם ודקירה, ומאחורי דלת תא הטייס התנהלה מאבק שקבע למעשה את גורל כל מטוס הבואינג 737 MAX 8.
כעבור כמה עשרות דקות המטוס כבר נחת לא בנתב”ג, אלא בטאבוק בצפון-מערב ערב הסעודית. ישראל העלתה מטוסי קרב, הנהגת המדינה קיימה ישיבות חירום, והשירותים החשאיים הישראליים ניסו להבין אם מדובר בחטיפת מטוס.
עד אמצע היום הגרסה השתנתה עוד יותר. שני פקידים ישראליים מסרו לרויטרס כי האירוע נחשב כניסיון אפשרי לפיגוע מכוון, ולא כקטטה רגילה בין טייסים או התמוטטות נפשית פתאומית.
07:05 בדובאי: טיסה רגילה לתל אביב
FZ1073 המריא מנמל התעופה הבינלאומי של דובאי בסביבות 07:05 לפי שעון איחוד האמירויות — 06:05 לפי שעון ישראל. הנחיתה המתוכננת בנתב”ג הייתה צפויה בסביבות 09:30.
המסלול מדובאי לתל אביב עובר דרך המרחב האווירי של ערב הסעודית וירדן. לאחר כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות, טיסות כאלה הפכו מזמן לחלק שגרתי מהתעופה האזורית.
על המטוס היו 174 נוסעים, כולל 27 ילדים. מספר זה מאושר על ידי Ynet.
ככל הנראה, השעתיים הראשונות של הטיסה לא היו שונות במיוחד, לפי הנתונים הזמינים כעת.
ואז התחיל מה שהנוסעים יכנו מאוחר יותר סיוט.
בערך ב-08:22: המטוס יורד בפתאומיות
לפי הנתונים שפורסמו לאחר ניתוח עוקבי הטיסה, בערך ב-08:22 לפי שעון ישראל המטוס החל לרדת בפתאומיות.
מערך נתונים אחד מצביע על ירידה מכ-34 אלף רגל ל-16 אלף רגל — כלומר יותר מחמישה קילומטרים — בערך תוך שתי דקות.
רויטרס מציין קטע חד יותר של אותו מסלול: נתוני Flightradar24 הראו אובדן של כמעט 14 אלף רגל בפחות מ-30 שניות לפני שידור האות הראשון של חירום.
המספרים הללו לא בהכרח סותרים זה את זה: מדובר בקטעים שונים של ירידה מהירה במיוחד ובנקודות שונות של קיבוע טלמטריה.
הנוסעים באותו רגע עדיין לא הבינו את הסיבה למה שקורה. לפי עדויותיהם, המטוס התחיל להתנדנד, אנשים צעקו, במסדרון כבו המסכים וחלק ממערכות החשמל לזמן מה.
אחד הנוסעים סיפר לערוץ 13 שכמעט מיד לאחר מכן שמע צעקות: “דקירות! דם!”
מה קרה בתא הטייס
כאן יש לנסח את הפרטים בזהירות.
לפי הגרסה הנוכחית של מקורות ישראליים, הטייס המשני — אזרח עומאן — תקף את מפקד המטוס, אזרח הודו. גורמים ישראליים סבורים כי לאחר תחילת העימות, הטייס המשני עשוי היה לנסות להנחות את המטוס כלפי מטה.
רויטרס, בציטוט שני פקידים ישראליים, מדווח כי הטייס המשני, לכאורה, דקר את המפקד.
המניע נותר החלק החשוב ביותר שלא נקבע בחקירה.
כוחות הביטחון הישראליים בוחנים כעת את הגרסה של פיגוע מכוון ברצינות. אך אין עדיין מסקנה רשמית סופית של החקירה אם התוקף רצה להתרסק את המטוס, לחטוף אותו, לשנות את המסלול או לבצע תרחיש אחר.
לכן, לומר “פיגוע הוכח” בשלב זה יהיה מוקדם מדי.
אישה ליד השירותים שמעה צעקות
האופן שבו אנשים ממסדרון הנוסעים בכלל נכנסו לתא הטייס ידוע בזכות סיפורו של אחד המשתתפים הישירים באירועים — צביקה מאנס.
מאנס — מנכ”ל Barak Capital Underwriting. הוא טס עם משפחתו.
אשתו הייתה ליד החלק הקדמי של המסדרון: בתם הלכה לשירותים. בדיוק אז האישה שמעה צעקות מתא הטייס.
בין הנוסעים היה טייס מחליף של Flydubai, שלא ניהל את המטוס באותו רגע. לפי מאנס, אשתו צעקה אליו שיבדוק מיד מה קורה.
הטייס המחליף קרא לעזרה.
מאנס ועוד שני גברים רצו קדימה.
“אני ועוד שני גברים נכנסנו לתא הטייס וניטרלנו את התוקף. הייתי כולו מכוסה בדם. זה היה טירוף”, סיפר מאנס ל-Calcalist.
זה אולי אחד הרגעים המרכזיים בכל הסיפור. אם גרסת החקירה תאושר, כמה נוסעים וחבר צוות מחליף שנמצא במסדרון התערבו בדיוק כשהמטוס איבד גובה במהירות.
על המטוס היה רופא
לאחר שהצליחו להרחיק את התוקף מהשליטה, התעוררה הבעיה הבאה — מפקד המטוס שנפצע קשה.
אבל בין הנוסעים היה רופא.
הוא העניק למפקד עזרה ראשונה, חבש אותו וייצב את מצבו. מאנס טוען כי עזרה זו אפשרה להמשיך בהצלת המטוס.
בינתיים, כמה גברים נשארו בחלק הקדמי של המסדרון ושלטו בגישה לתא הטייס.
בסרטונים שפורסמו על ידי הנוסעים, אחד המשתתפים באירועים, מכוסה בדם, מודיע שהתוקף נוטרל והמטוס מתכונן לנחיתת חירום בערב הסעודית.
7700, ואז 7500: למה ישראל העלתה מטוסי קרב
לאחר שחזרו לשליטה, המטוס שידר קודי חירום של המשדר.
בהתחלה הופיע 7700.
לאדם שלא מתעניין לעיתים קרובות בתעופה, השילוב הזה לא אומר כלום. בתעופה אזרחית זהו אות אוניברסלי: יש מצב חירום על המטוס והוא זקוק לעזרה בעדיפות.
לאחר מכן הופיע קוד מדאיג הרבה יותר — 7500.
זהו כבר אות על התערבות בלתי חוקית בניהול המטוס, כולל חטיפת מטוס אפשרית. Flightradar24 אישר את הרצף 7700 → 7500, ומאוחר יותר המטוס שידר שוב את קוד החירום הראשוני.
למערכת הביטחון הישראלית השילוב היה יותר ממספיק: מטוס עם מספר רב של נוסעים ישראליים, שטס לכיוון ישראל, מאבד גובה בפתאומיות ומשדר קוד חטיפה בינלאומי.
חיל האוויר הישראלי העלה מטוסי קרב. רמת הכוננות הועלתה, והנהגת המדינה עברה למצב חירום.
המטוס מסתובב
FZ1073 הספיק להתקרב למרחב האווירי של ירדן, ולאחר מכן שינה כיוון וחזר לכיוון ערב הסעודית.
כאן נראו הדיווחים של הבוקר מפחידים במיוחד: מטוס עם קוד 7500 הפסיק לנוע במסלול הרגיל לתל אביב והחל לחזור לחצי האי ערב.
חדשות נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר ניתחו בפירוט עד כמה יחסי ישראל וערב הסעודית הם יוצאי דופן: המדינות עדיין לא מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, למרות קשרים סגורים ושינוי כללי במבנה האזורי. כתבנו על הקשר הזה במאמר על מערכת הביטחון החדשה של ערב הסעודית.
כעת, ערב הסעודית הפכה לפתע למקום ההצלה של כמעט מאתיים נוסעים בטיסה לישראל.
ישראל עוברת למצב משבר
בזמן שבאוויר עדיין לא היה ברור מי שולט במטוס, הרמטכ”ל אייל זמיר ערך הערכת מצב עם פיקוד חיל האוויר, הנהלת המבצעים והמודיעין הצבאי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ גם כינסו ישיבת חירום. לשכת ראש הממשלה הודיעה מאוחר יותר שהמצב נמצא בשליטה והרשויות נוקטות צעדים להחזרת הנוסעים.
לפי Jerusalem Post, בשל המצב, המרחב האווירי הישראלי הוגבל לזמן מה, ולאחר נחיתת FZ1073 הוסרו ההגבלות.
בערך ב-09:45: נחיתה בטאבוק
כ-80 דקות לאחר תחילת הירידה החדה, המטוס נחת בשלום ב-נמל התעופה טאבוק בצפון-מערב ערב הסעודית.
זהו נמל התעופה של הנסיך סולטן בן עבדולעזיז, שנמצא קרוב יותר לישראל וירדן מאשר נמלי התעופה הגדולים של ריאד וג’דה.
כל הנוסעים נותרו בחיים.
Flydubai אישרה רשמית רק את העובדות הבסיסיות: טיסה FZ1073 “נתקלה באירוע בטיסה”, ביצעה נחיתה בטוחה בטאבוק, וכל הנוסעים היו במקום ובטוחים.
שני הטייסים אושפזו לאחר הנחיתה.
האם זה היה פיגוע?
בזמן הכנת החומר הזה, ישראל כבר לא רואה את האירוע כעימות בין שני חברי צוות בלבד.
רויטרס מדווחת בציטוט שני פקידים ישראליים כי ההערכה הנוכחית של הרשויות היא ניסיון אפשרי לפיגוע טרור. הם הדגישו במיוחד כי הגרסה של הפרעה נפשית של אחד מהטייסים אינה הגרסה העיקרית כעת.
Jerusalem Post גם מדווחת כי בקרב צה”ל, “המוסד” והשב”כ התחזקה הגרסה של אופי טרוריסטי מכוון של האירוע.
עם זאת, יש גבול חשוב בין הערכת שירותי הביטחון בשעות הראשונות של החקירה לבין התוצאה שנקבעה של החקירה.
עדיין לא ידוע מה בדיוק התכוון לעשות החשוד.
גרסה אחת — להתרסק את המטוס.
אחרת — לחטוף את השליטה ולשנות את המסלול.
מקורות ישראליים אף מזכירים בדיקת אפשרות של התקפה לפי תרחיש 11 בספטמבר, אך אין נתונים מאומתים על מטרה ספציפית של מכה כזו. Jerusalem Post כותבת במפורש שהחוקרים עדיין מבררים את הכוונה הסופית של החשוד.
ומאיפה הגיע “הטייס האוקראיני”
בשעות הראשונות לאחר האירוע הופיעו דיווחים שונים לחלוטין: כמה כלי תקשורת כינו את הטייסים רוסים ואוקראינים.
בשלב זה לא ניתן לראות את המידע הזה כמאושר.
רויטרס מציינת במיוחד כי בתקשורת הופצו נתונים סותרים על לאום המשתתפים: הוזכרו עומאן ואיחוד האמירויות, אך במקביל הופיעו גרסאות על מוצא רוסי ואוקראיני.
דיווחים ישראליים מאוחרים יותר מכנים את התוקף המשוער אזרח עומאן, ואת המפקד — אזרח הודו.
לכן, אין עקבות אוקראיניים בסיפור הזה בשלב זה. הגרסה של “קטטה בין אוקראיני לרוסי” נראית כמידע לא מאושר שהופיע בדקות הראשונות של המשבר.
כעת השאלה המרכזית למערכת הביטחון
לאחר הצלת המטוס עולה שאלה אחרת: כיצד אדם שישראל חושדת בו כעת בניסיון התקפה מכוונת, בכלל הפך לטייס המשני בטיסה לנתב”ג?
הגורמים הישראליים בודקים את הביוגרפיה שלו, את תהליך ההרשאה לביצוע הטיסה והאם הצוות עבר את הבדיקות הנדרשות.
שאלה זו רגישה במיוחד בשל אזרחות עומאן. לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם עומאן.
אבל גם כאן חשוב לא לדלג על החקירה: אזרחותו של אדם אינה מוכיחה דבר. החוקרים צריכים לקבוע את הביוגרפיה שלו, המניע, הקשרים, ההכנה האפשרית והנסיבות של מינויו לטיסה.
מה משתנה לאחר FZ1073
הסיפור הזה לא הסתיים בנחיתה בטאבוק.
הרמה הראשונה — חקירה פלילית ואנטי-טרוריסטית. ישראל צריכה להבין אם הטייס המשני פעל לבד, האם היה לו תוכנית מגובשת מראש והאם היו קשרים חיצוניים כלשהם.
השנייה — בטיחות תעופתית. אם תאושר הגרסה של התקפה מכוונת, השאלה תהיה לא רק לאדם הספציפי, אלא גם למערכת ההרשאה של טייסים לטיסות לישראל.
השלישית — דיפלומטית. ישראל נאלצת להתמודד עם גורלם של יותר מ-150 אזרחיה בשטח מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים איתה.
ולבסוף, יש חלק אנושי לחלוטין בסיפור הזה. המטוס לא התרסק לא בזכות “מערכת” מופשטת. ברגע המכריע אשת הנוסע שמעה צעקות. הטייס המחליף הבין שצריך להתערב. כמה אנשים קמו ממקומותיהם ונכנסו לתא הטייס. על המטוס היה רופא. לאחר המאבק נוסעים אחרים עמדו ליד הדלת ולא אפשרו לאף אחד להתקרב אליה.
החקירה עדיין צריכה לקבוע את המניע.
אבל דבר אחד כבר אפשר לומר ללא הסתייגויות: בבוקר 30 בספטמבר, טיסה FZ1073 הייתה במצב שבו כמה דקות ופעולות של כמה אנשים הפרידו בין טיסה רגילה מדובאי לתל אביב לבין אסון עם 174 אנשים על הסיפון.