ישראל ואוקראינה ב”אירוויזיון 2026″ — מי הצביע למי, למה החרם לא עבד ומה הראו כל המספרים בגמר

על פי סכום ההצבעה ההדדית:

אוקראינה → ישראל: 15 נקודות
ישראל → אוקראינה: 4 נקודות

…

ההבדל: אוקראינה נתנה לישראל 11 נקודות יותר מאשר ישראל נתנה לאוקראינה.

«אירוויזיון 2026» בווינה הפך שוב לא רק לתחרות מוזיקלית, אלא גם למבחן פוליטי-תרבותי גדול עבור אירופה, ישראל ואוקראינה. באופן פורמלי על הבמה התחרו שירים, קולות, הפקות ואומנות. אך מאחורי טבלת הנקודות שוב נחשפו מלחמה, חרם, אהדות ציבוריות, זהירות השופטים וההצבעה הצופה, שלעיתים קרובות שוברת תחזיות מומחים ומהמרים.

ישראל שוב הגיעה למקום השני. שוב החרם לא עבד כפי שציפו תומכיו. שוב הצופים היו נדיבים יותר מהשופטים המקצועיים, אף שבשנת 2026 הפער ביניהם כבר לא היה כה חד כמו בשנה הקודמת.

נועם בטאן קיבל 343 נקודות: 123 מהשופטים ו-220 מהצופים. אוקראינה עם LELÉKA והשיר Ridnym הגיעה למקום התשיעי, עם 221 נקודות. בולגריה ניצחה — 516 נקודות.

זו הסיבה שהגמר חשוב לא רק כעוד שורה בהיסטוריית התחרות. עבור הקהל הישראלי זו סיפור על איך המדינה שוב עמדה בלחץ. עבור האוקראיני — על איך הקול של אוקראינה נשאר נשמע, אך כבר מתמודד עם עייפות הקהל הבינלאומי וזהירות השופטים.

ישראל שוב שנייה: השופטים הפכו נדיבים יותר, הצופים נשארו התמיכה העיקרית

המספר המרכזי עבור ישראל — 343 נקודות והמקום השני. זה כבר תוצאה חזקה בפני עצמה, במיוחד על רקע קמפיינים של חרם, מחאות וניסיונות להפוך את השתתפות ישראל לשערורייה פוליטית.

אבל אם לפרק את התוצאה לחלקים, התמונה הופכת מעניינת יותר.

בשנת 2026 נועם בטאן קיבל מהשופטים 123 נקודות. זה יותר מכפול מהתוצאה שקיבלה יובל רפאל מהוועדות המקצועיות בשנה הקודמת: 123 לעומת 60.

במקביל, התמיכה הצופה, אף שנשארה גבוהה מאוד, כבר לא הייתה כה מוחלטת כמו בשנה שעברה. נועם קיבל 220 נקודות מהקהל. בשנה הקודמת התוצאה הישראלית נשענה על גל צופים חזק בהרבה.

בשנת 2026 השופטים מ-22 מתוך 34 מדינות נתנו נקודות לישראל. לשם השוואה: בשנה הקודמת ישראל קיבלה נקודות מהשופטים מ-14 מתוך 39 מדינות. כלומר, השופטים לא הפכו לידידותיים לחלוטין, אך הפסיקו להיראות כמו חומה כמעט סגורה.

הצבעת השופטים לישראל — 123 נקודות

השופטים המקצועיים חילקו את הנקודות לישראל כך:

פולין — 12

אוקראינה — 10

מולדובה — 10

אלבניה — 8

אוסטריה — 8

ליטא — 8

ארמניה — 7

בולגריה — 7

דנמרק — 7

גאורגיה — 6

רומניה — 6

קרואטיה — 5

אזרבייג’ן — 4

צרפת — 4

מלטה — 4

סן מרינו — 4

סרביה — 4

גרמניה — 3

צ’כיה — 2

שווייץ — 2

בלגיה — 1

נורווגיה — 1

מי שלא נתן לישראל נקודות מהשופטים: אסטוניה, לטביה, לוקסמבורג, מונטנגרו, פורטוגל, יוון, אוסטרליה, בריטניה, פינלנד, שוודיה, קפריסין, איטליה ו’שאר העולם’, כלומר קולות שניתנו על ידי מדינות שאינן משתתפות בתחרות.

במיוחד בולטות כאן אוקראינה ומולדובה. אוקראינה נתנה לישראל 10 נקודות, אף שבשנה הקודמת נתנה רק 2. מולדובה בשנה הקודמת לא נתנה לישראל כלום, ועכשיו נתנה 10.

הציון הגבוה ביותר שישראל קיבלה היה אחד בלבד — 12 נקודות מפולין. בשנה הקודמת היחידות שנתנו 12 נקודות לישראל מהשופטים היו אזרבייג’ן. אז אף אחד לא נתן 10 נקודות, וצרפת ואירלנד נתנו 7 נקודות כל אחת.

הצבעת הצופים לישראל — 220 נקודות

הצבעת הצופים שוב הפכה למשאב המרכזי של ישראל. נועם בטאן קיבל מהקהל 220 נקודות.

צרפת — 12

אזרבייג’ן — 12

גרמניה — 12

שווייץ — 12

פורטוגל — 12

פינלנד — 12

אלבניה — 10

גאורגיה — 10

בריטניה — 10

מולדובה — 8

בלגיה — 8

איטליה — 8

קפריסין — 8

אוסטריה — 7

ארמניה — 7

מלטה — 7

שוודיה — 7

רומניה — 6

שאר העולם — 6

אוקראינה — 5

בולגריה — 5

נורווגיה — 5

יוון — 5

צ’כיה — 5

סרביה — 4

מונטנגרו — 4

לטביה — 4

סן מרינו — 3

פולין — 2

דנמרק — 2

לוקסמבורג — 1

אסטוניה — 1

מי שלא נתן לישראל נקודות מהצופים: אוסטרליה, ליטא וקרואטיה.

בהצבעת הצופים ישראל קיבלה 12 נקודות משש מדינות. זה בדיוק חצי ממה שהיה בשנה הקודמת. אבל אפילו תמיכה ‘מופחתת’ כזו הייתה עצומה על רקע הלחץ, קריאות החרם וניסיונות להציג את ישראל כמדינה שהקהל האירופי כביכול מוכן לדחות לחלוטין.

שנה שנייה ברציפות המקסימום לישראל נתנו גרמניה, אזרבייג’ן, צרפת, שווייץ ופורטוגל. בשנה הקודמת למדינות שנתנו לישראל 12 נקודות הצטרפו גם ספרד והולנד, אך בשנת 2026 הן החרימו את התחרות.

אוסטרליה כאפיזודה המוזרה ביותר

בולטת במיוחד אוסטרליה. בשנה הקודמת הצופים האוסטרליים נתנו לישראל את הציון הגבוה ביותר — 12 נקודות. בשנת 2026 אוסטרליה הייתה המדינה היחידה שלא נתנה לישראל אף נקודה לא מהשופטים ולא מהצופים.

במקביל ישראל הצביעה לאוסטרליה בנדיבות רבה: השופטים הישראליים נתנו לאוסטרליה 12 נקודות, והצופים הישראליים — 10.

האסימטריה הזו בולטת במיוחד. הצבעת השופטים האוסטרליים עוד אפשר להסביר באווירה הכללית במדינה ובתחושות הפרו-פלסטיניות החזקות בשדה הציבורי. אבל אפס מהצופים אחרי 12 נקודות בשנה הקודמת נראה כבר לא רק כשינוי בהעדפות מוזיקליות, אלא כמהפך ציבורי חד.

לישראל זהו אות חשוב: אפילו במקום שבו עוד אתמול הייתה תמיכה צופה חזקה, המצב יכול להשתנות במהירות.

אוקראינה וישראל: איך כל אחת הצביעה עבור השנייה

קו נפרד בגמר — ההצבעה ההדדית של אוקראינה וישראל. כאן הטבלה היבשה של הנקודות הופכת לרגישה במיוחד, כי מאחוריה עומדים לא רק מוזיקה ומופע בימתי, אלא גם יחסים בין חברות, זיכרון, מלחמה, תפוצה וציפייה לתמיכה הדדית.

אוקראינה נתנה לישראל נקודות ניכרות.

השופטים המקצועיים של אוקראינה נתנו לנועם בטאן 10 נקודות. זו אחת מההערכות הגבוהות ביותר שישראל קיבלה מהשופטים הלאומיים בגמר. רק פולין הייתה גבוהה יותר עם 12 נקודות.

הצופים האוקראינים גם תמכו בישראל, אך כבר בצורה מרוסנת יותר — 5 נקודות. עבור הגמר, שבו סביב השתתפות ישראל התנהלה קמפיין לחץ וחרם, זה עדיין אות חשוב: הקהל האוקראיני לא מחק את ישראל ולא הלך לפי הלוגיקה של דחייה מוחלטת.

מהצד הישראלי התמונה יצאה שונה.

הצופים הישראליים נתנו לאוקראינה 4 נקודות. זה אומר שהמופע האוקראיני LELÉKA עם השיר Ridnym נצפה וקיבל תמיכה מחלק מהקהל הישראלי, אך לא נכנס לרשימת הפייבוריטים העיקריים של ההצבעה הישראלית.

אבל השופטים הישראליים לא נתנו לאוקראינה נקודות. בשנה הקודמת השופטים הישראליים נתנו לאוקראינה 4 נקודות, ובשנת 2026 — אפס.

על רקע זה שהשופטים האוקראינים נתנו לישראל 10 נקודות, הרגע הזה בולט במיוחד.

אוקראינה תמכה בישראל חזק יותר מאשר ישראל תמכה באוקראינה

אם מסתכלים רק על המספרים, עולה אסימטריה לא נעימה אך חשובה: אוקראינה תמכה בישראל חזק יותר מאשר ישראל תמכה באוקראינה.

אוקראינה לישראל – 15 נקודות:

שופטים — 10 נקודות;

צופים — 5 נקודות.

ישראל לאוקראינה – 4 נקודות:

שופטים — 0 נקודות;

צופים — 4 נקודות.

עבור הקהילה האוקראינית בישראל, עבור העולים מאוקראינה, עבור האוקראינים המתגוררים בישראל באופן קבוע ועבור אלה שנמצאים במדינה לאחר הפלישה הרוסית ב-2022, הבדל כזה עשוי להיתפס ככואב. ברמה האנושית אוקראינה וישראל לעיתים קרובות נראות קרובות יותר ממה שהראתה טבלת ההצבעה המקצועית.

אבל “אירוויזיון” מאורגן כך שהאהדה הציבורית, ההקשר הפוליטי והחלטת השופטים לא תמיד תואמים. לפעמים הצופים מצביעים מהלב, והשופטים – לפי קריטריונים מקצועיים, טעם אישי או זהירות. כתוצאה מכך נוצר פער שמדברים עליו לא כפרט מוזיקלי, אלא כסמל ליחסים.

חדשות ישראל – Nikk.Agency בוחנת את הגמר לא ככרוניקה מוזיקלית קלה, אלא כמראה לאופן שבו ישראל, אוקראינה ואירופה מצביעות בו זמנית באמצעות מוזיקה, זיכרון, פחד, הרגל ורקע פוליטי. כאשר חבר השופטים האוקראיני נותן לישראל 10 נקודות, והשופטים הישראלים לא נותנים לאוקראינה כלום, זה לא בהכרח אות דיפלומטי. אבל זה בהחלט סיבה להסתכל בקפידה על איך קשרים תרבותיים מתבטאים בטבלאות ציבוריות.

אוקראינה בגמר: מקום תשיעי ו-221 נקודות

אוקראינה בשנת 2026 הופיעה עם השיר Ridnym. LELÉKA הציגה על הבמה מספר עם בנדורה, מוטיבים אתניים, נושא הבית והכאב הפנימי של המדינה, שממשיכה לחיות תחת התקפות רוסיה.

אוקראינה הגיעה למקום התשיעי עם 221 נקודות.

מתוכן:

167 נקודות – מהצופים;

54 נקודות – מהשופטים.

דווקא התמיכה הצופית הייתה הבסיס לתוצאה האוקראינית. השופטים המקצועיים היו הרבה יותר מאופקים, וזה עורר דיון בקרב הקהל האוקראיני.

הציון הגבוה ביותר מהשופטים המקצועיים אוקראינה קיבלה משווייץ – 12 נקודות.

כמו כן תמכו באוקראינה:

בריטניה – 7 נקודות;

צרפת – 6 נקודות;

איטליה – 7 נקודות;

אזרבייג’ן – 10 נקודות;

לטביה – 7 נקודות;

פורטוגל – 3 נקודות;

רומניה – 1 נקודה;

פולין – 1 נקודה.

במקביל, 24 מדינות לא נתנו לאוקראינה אף נקודה מהשופטים הלאומיים. ביניהן – שוודיה, גרמניה, גאורגיה, אוסטרליה, ישראל, אוסטריה, יוון, בלגיה, פינלנד, בולגריה ואחרות.

לאוקראינה זה לא כישלון. המקום התשיעי ב”אירוויזיון” הוא תוצאה חזקה. אבל על רקע ההקשר הצבאי, המספר הרגשי והציפיות של הקהל, הוא נתפס בצורה מורכבת יותר: הצופים תמכו באוקראינה בצורה ניכרת יותר מאשר השופטים המקצועיים.

למה התוצאה האוקראינית חשובה לישראל

לקהל הישראלי התוצאה האוקראינית היא לא רק שורה שכנה בטבלה. אוקראינה וישראל בשנים האחרונות מוצאות את עצמן לעיתים קרובות במצב דומה בזירות תרבותיות בינלאומיות: המשתתפים שלהן מוערכים לא רק כאמנים, אלא גם כנציגי מדינות שסביבן מתנהלת מלחמה, סכסוך דיפלומטי ומאבק מידע.

אוקראינה חיה תחת התקפות רוסיה. ישראל לאחר 7 באוקטובר והמלחמה בעזה מתמודדת עם ניסיונות ללחץ תרבותי והדרה.

המצבים האלה שונים בטבעם, אבל על במת “אירוויזיון” שתי המדינות מוצאות את עצמן בתוך מנגנון אחד: הצופה שומע את השיר, אבל בו זמנית רואה את הדגל, החדשות, הכאב, הרקע הפוליטי והדימויים שלו על צדק.

אוקראינה בשנת 2026 הראתה שקולה התרבותי נשאר נשמע. אבל היא גם נתקלה בכך שכוח רגשי לבד כבר לא מספיק כדי להיכנס אוטומטית לשלישייה. בשנה הרביעית למלחמה הגדולה של רוסיה נגד אוקראינה, הקהל הבינלאומי עדיין מגיב, אבל כבר לא כמו בחודשים הראשונים של הפלישה.

לישראל יש גם לקח בזה. התמיכה הצופית יכולה להיות עצומה, אבל היא לא נצחית ולא מובטחת. צריך לשמור עליה לא רק עם סמלים, אלא גם עם איכות ההופעה, סיפור ברור, במה חזקה ופגיעה מדויקת במצב הרוח של הקהל.

מה הראתה כל הטבלה: חרם, צופים, שופטים והסדרה הישראלית של השנים האחרונות

הניצחון של בולגריה הפך לסיפור נפרד בגמר. נציגת בולגריה קיבלה 516 נקודות והגיעה למקום הראשון. על רקע התוצאה הזו, ישראל עם 343 נקודות הגיעה למקום השני, ואוקראינה עם 221 נקודות – לתשיעי.

אבל במובן הפוליטי השאלה המרכזית לא הייתה רק המקום הראשון.

השאלה המרכזית נשמעה אחרת: האם החרם הצליח לשבור את ההשתתפות הישראלית?

תשובת הטבלה – לא.

ישראל לא רק נשארה בתחרות. היא שוב הגיעה למקום השני. יתרה מכך, המדינה קיבלה תמיכה צופית חזקה אפילו ממדינות שבהן הנרטיב האנטי-ישראלי נשמע חזק ואגרסיבי.

ההצבעה המסורתית הגבוהה לישראל במדינות שנחשבות לעיתים קרובות פרו-פלסטיניות באווירה הציבורית. לכן יהיה מעניין במיוחד לראות איך היו מצביעות הולנד, אירלנד וספרד אם היו משתתפות בתחרות. בשנה שעברה התגובה שם הייתה סוערת, ובשנת 2026 המדינות האלה החרימו את התחרות.

בריטניה וגל חדש של רוגז

תעלומה נפרדת – בריטניה. המבצע שלה קיבל רק 1 נקודה והגיע למקום האחרון. לאחר תוצאה כזו, בדיונים המקומיים כבר הופיעו האשמות בקנוניה פוליטית וניסיונות להסביר את הכישלון באמצעות כוחות חיצוניים.

לא יהיה מפתיע אם בשנה הבאה בבריטניה יתחזקו הקולות לחרם על ישראל. עבור חלק מהקהל האירופי, קל יותר להסביר כישלון פוליטי מאשר שיר חלש, הופעה לא מוצלחת או חוסר קשר עם הצופה.

אבל זה בדיוק מה שהופך את “אירוויזיון” לכל כך מראה. שם קיימים בו זמנית מוזיקה, מופע, קומפלקסים לאומיים, קמפיינים פוליטיים, תפוצות, עלבונות וסימפטיות אמיתיות של הצופים.

איך הצביעה ישראל

גם ישראל חילקה את הנקודות שלה בצורה מובהקת.

הצבעת השופטים של ישראל:

12 נקודות – אוסטרליה;

10 – דנמרק;

8 – בולגריה;

7 – פינלנד;

6 – מולדובה;

5 – יוון;

4 – רומניה;

3 – איטליה;

2 – בלגיה;

1 – אלבניה.

הצבעת הצופים של ישראל:

12 נקודות – בולגריה;

10 – אוסטרליה;

8 – מולדובה;

7 – איטליה;

6 – דנמרק;

5 – יוון;

4 – אוקראינה;

3 – רומניה;

2 – צרפת;

1 – אלבניה.

כאן שוב בולטת אוקראינה. בשנה שעברה הצופים הישראלים נתנו לאוקראינה 12 נקודות, ובשנת 2026 – רק 4. השופטים הישראלים בשנה שעברה נתנו לאוקראינה 4 נקודות, ועכשיו לא נתנו אף אחת.

כלומר, הירידה בתמיכה באוקראינה מצד ישראל התרחשה בשתי חזיתות: אצל הצופים ואצל השופטים.

זה לא אומר שאין סימפטיה בין החברות. אבל זה מראה שבמופע סימפטיה לא תמיד מתורגמת לנקודה גבוהה, במיוחד כשעל הבמה יש הרבה הופעות חזקות ולכל קהל יש את הפייבוריטים הרגשיים שלו.

הסדרה הישראלית: 2023, 2024, 2025, 2026

התוצאה של נועם בטאן הייתה המשך לסדרה הישראלית החזקה של השנים האחרונות.

בשנת 2023 נועה קירל הגיעה למקום השלישי עם השיר Unicorn, וקיבלה 362 נקודות. מתוכן 185 נקודות הגיעו מהצופים ו-177 מהשופטים.

בשנת 2024 עדן גולן הגיעה למקום החמישי עם השיר Hurricane, וקיבלה 375 נקודות. מתוכן 323 נקודות נתנו הצופים ו-52 השופטים.

בשנת 2025 יובל רפאל הגיעה למקום השני. אז התוצאה הישראלית התבססה במידה רבה על תמיכה צופית עצומה, והשופטים היו קרירים יותר.

בשנת 2026 נועם בטאן שוב הגיע למקום השני. אבל עכשיו השופטים נתנו לישראל כבר 123 נקודות, והצופים – 220.

זה כבר לא נראה כמו מקרה. ישראל נשארת כמה שנים ברציפות בחלק העליון של הטבלה, למרות הלחץ הפוליטי, קמפיינים לחרם וניסיונות להפוך את התחרות לפלטפורמה להדרה תרבותית.

הקשר היסטורי: ניצחונות ומקומות שניים של ישראל

לישראל ארבעה ניצחונות ב”אירוויזיון”:

1978 – יזהר כהן ואלפאביתא;

1979 – גלי עטרי ולהקת “חלב ודבש”;

1998 – דנה אינטרנשיונל;

2018 – נטע ברזילי.

כמו כן היו לישראל מקומות שניים:

1982 – אבי טולדנו;

1983 – עפרה חזה;

2025 – יובל רפאל;

2026 – נועם בטאן.

בקו ההיסטורי הזה התוצאה של שנת 2026 בולטת במיוחד. ישראל לא רק חזרה למקומות גבוהים. היא שומרת עליהם בתקופה שבה השתתפותה כל שנה הופכת לנושא למחלוקות בינלאומיות.

למה הגמר של 2026 חשוב לא רק למעריצי התחרות

“אירוויזיון 2026” הראה שאירופה מצביעה בצורה מורכבת יותר ממה שהיא מדברת. ברמת הסיסמאות אפשר לדרוש חרם על ישראל, אבל טבלת הצופים מראה מציאות אחרת. אפשר לדבר על עייפות מאוקראינה, אבל השיר האוקראיני עדיין מקבל 167 נקודות מהקהל ונשאר בטופ 10.

השופטים והצופים שוב נפרדו.

הצופים הצביעו בצורה רגשית יותר. השופטים – בזהירות יותר. ישראל שוב קיבלה יותר מהקהל מאשר מהמקצוענים. גם אוקראינה קיבלה הרבה יותר מהצופים מאשר מהשופטים.

במובן הזה ישראל ואוקראינה מצאו את עצמן במצב דומה: שתי המדינות מביאות לבמה לא רק שיר, אלא גם רקע פוליטי גדול שאי אפשר לכבות בלחיצת כפתור.

הגמר בווינה הפך למראה של אירופה. בו השתקפו בו זמנית מוזיקה, חרם, מלחמה, זיכרון, רוגז, סימפטיה, פחד, עייפות וכוח ההצבעה הצופית.

ישראל ראתה שאי אפשר פשוט למחוק אותה מהמפה התרבותית. אוקראינה ראתה שקולה נשאר חשוב, אבל המאבק על תשומת הלב של העולם הופך למורכב יותר.

ולשתי המדינות זו לא נקודת סיום, אלא במה חדשה שבה המוזיקה שוב התגלתה כהרבה יותר משיר בלבד.

ישראל ואוקראינה: כמה קיבלו מהשופטים ומהצופים

בטבלה זו מרוכזים הנתונים על ישראל ואוקראינה: בנפרד נקודות השופטים, בנפרד נקודות הצופים והתוצאה הכוללת לכל מדינה. על ישראל יש פירוט מלא. על אוקראינה בפירוט הטקסט הפתוח של קולות הצופים נמצאו 152 נקודות מתוך 167 הרשמיות, ולכן 15 הנקודות החסרות מסומנות בנפרד למטה.

סיכום לישראל

ישראל קיבלה 343 נקודות: 123 נקודות מהשופטים ו-220 נקודות מהצופים.

• מולדובה — 18 נקודות לישראל
• אלבניה — 18 נקודות לישראל
• גאורגיה — 16 נקודות לישראל
• אזרבייג’ן — 16 נקודות לישראל
• צרפת — 16 נקודות לישראל
• אוקראינה — 15 נקודות לישראל
• אוסטריה — 15 נקודות לישראל
• גרמניה — 15 נקודות לישראל

סיכום לאוקראינה

אוקראינה קיבלה 221 נקודות: 54 נקודות מהשופטים ו-167 נקודות מהצופים.

בפירוט הקולות מהצופים לאוקראינה נרשמו 152 נקודות מתוך 167. 15 הנקודות החסרות לא חולקו למדינות ברשימה הפתוחה ולכן לא נוספו בטבלה למעלה למדינות נפרדות.

• אזרבייג’ן — 14 נקודות לאוקראינה
• איטליה — 13 נקודות לאוקראינה
• פולין — 13 נקודות לאוקראינה
• פורטוגל — 13 נקודות לאוקראינה
• גאורגיה — 12 נקודות לאוקראינה
• לטביה — 12 נקודות לאוקראינה
• צרפת — 12 נקודות לאוקראינה
• צ’כיה — 12 נקודות לאוקראינה
• שווייץ — 12 נקודות לאוקראינה

אוקראינה וישראל: הצבעה הדדית

סיכום: אוקראינה נתנה לישראל 15 נקודות, וישראל נתנה לאוקראינה 4 נקודות. ההפרש היה 11 נקודות לטובת ישראל.