אוקראינה בונה מודל של חברה בזמן מלחמה: מדוע הניסיון של ההתנגדות הלאומית מושווה יותר ויותר לישראל

באוקראינה מתגבשת בצורה ברורה יותר לוגיקה מדינית חדשה: לא רק הצבא צריך להיות מוכן להגנת המדינה, אלא גם החברה כולה. זה בדיוק מה שמדובר בחומר על הכנת האזרחים להתנגדות לאומית, שפורסם ב-16 באפריל 2026. במרכז תשומת הלב – חוק חדש, הרחבת מערכת ההכשרה, השקת מרכזים מיוחדים, ארגון מחדש של ההכנה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, וכן פנייה ישירה לניסיון הישראלי כאחד מהמודלים.

לקהל הישראלי הנושא הזה נשמע מוכר במיוחד. בישראל הרעיון עצמו, שהביטחון של המדינה נשען לא רק על הצבא אלא גם על המוכנות של החברה, הפך מזמן לחלק מהמודל הלאומי. אוקראינה מנסה כעת לבנות משהו דומה בתנאים שלה – תחת מלחמה, תחת איום של סכסוך ממושך ותחת הצורך להעביר מיומנויות לדור הבא.

עם זאת, הגישה האוקראינית אינה מסתכמת בסיסמאות. מדובר כבר על שינויים מערכתיים: ממקצוע בית הספר והכנת הסטודנטים ועד כללים חדשים לשירות המדינה ופיתוח מרכזי הכשרה אזוריים. לכן החדשות חשובות לא רק כסיפור פנימי אוקראיני, אלא גם כמדד לאופן שבו המדינה ממסדת את ניסיון המלחמה.

למה אוקראינה שמה דגש על אזרח מוכן

הרעיון המרכזי של שלב הרפורמה החדש פשוט: המדינה מוגנת לא רק על ידי הצבא, אלא על ידי כל החברה.

בדיון האוקראיני זה מוצג כמעבר מיוזמות מפוזרות של חובבים לעבודה ארוכה, מקצועית והמונית, שצריכה לכסות עשרות ומאות אלפי אנשים מדי שנה. עם זאת, בין המדינות שנלקחו בחשבון הניסיון הדוקטרינלי שלהן, מוזכרות במפורש ישראל, מדינות הבלטיות, צפון אירופה ושוויץ.

זהו רגע חשוב.

אוקראינה לא רק מעתיקה תוכניות זרות, אלא מנסה לשלב את הניסיון הקרבי שלה עם מה שכבר עובד מזמן במדינות שחיות בלוגיקה של הגנה טוטאלית. המשמעות של המודל הזה היא שלא רק חייל מקצועי צריך להיות מועיל להגנת המדינה, אלא גם האזרח, השלטון המקומי, מערכת החינוך, העסקים והסביבה ההתנדבותית.

לישראל זה נקרא כמעט ללא תרגום. לכן הדיונים האוקראיניים על כך שהילדים לא צריכים לשכוח את הניסיון של ההורים, והמיומנויות הבסיסיות צריכות להפוך לשגרה יומית, כל כך מתכתבים עם ההשקפה הישראלית על חוסן המדינה. ההבדל היחיד הוא שאוקראינה מגיעה למודל הזה דרך מלחמה כוללת ומחיר קשה מאוד של טעויות.

מה בדיוק משנה החוק החדש

אחת החידושים הבולטים ביותר נוגעת לארגון מחדש של הכנת הנוער. בבתי הספר כבר מתבצע מעבר ממודלים ישנים, פורמליים לקורס מעשי יותר. המקצוע ‘הגנת אוקראינה’ מתעדכן, השיעורים מובנים לפי בלוקים, והדגש עובר מהתיאוריה לחיזוק מיומנויות אמיתיות.

באוניברסיטאות השינויים עוד יותר רדיקליים. ההכנה החובה בפורמט החדש צריכה להתחיל ב-1 באוקטובר 2026, ובמקום המודל הקודם החלש ולעיתים פורמלי, נכנס מקצוע ‘יסודות ההתנגדות הלאומית’.

במקביל נשמרת השירות הצבאי הבסיסי לגברים: בזמן שלום הוא צריך להימשך חמישה חודשים, ובזמן מלחמה – שלושה.

יש גם תפנית עקרונית נוספת: החוק מפריד בין התנגדות לאומית לתנועת התנגדות. הראשון – זה הכנה רחבה של החברה. השני – תחום הרבה יותר רגיש ומיוחד, הקשור לפעולות של אנשים בשטחים כבושים, בעבודה מחתרתית, מודיעין והתנגדות חמושה. בלוגיקה האוקראינית זה כבר לא מטאפורה פובליציסטית, אלא חלק מהמערכת ההגנתית המוסדר משפטית וארגונית.

איפה אוקראינה נתקלת במציאות

על הנייר המודל החדש נראה מסודר. בפועל, אוקראינה מתמודדת עם הבעיות שבלעדיהן אף רפורמה הגנתית לא תעבוד במלוא העוצמה: כסף, מדריכים, בסיס חומרי, לוגיסטיקה ותיאום בין המדינה, השלטון המקומי ומערכת החינוך.

כאן המאמר הופך לתוכן במיוחד.

מצד אחד, הרשויות מדברות על יצירת מרכזי הכשרה אזוריים להכנת אזרחים להתנגדות לאומית, על חיבור ותיקים, ארגונים ציבוריים, מוסדות חינוך ואפילו המגזר הפרטי. מצד שני, המשתתפים עצמם בתהליך מודים בגלוי שבשנה הקרובה הכנה ירי איכותית במלואה כנראה לא תצליח.

הסיבה אינה בחוסר רצון, אלא במחסור משאבים פשוט: יש צורך בשטחים, תחמושת, נשק, ציוד, מדריכים ומימון יציב.

במיוחד נשמע טיעון הווטרנים והמדריך ניקולאי קוזנצוב, שעבד עם תוכניות לימוד באקדמיה קייבו-מוהיליאנסקה ובבית הספר לכלכלה של קייב. הוא מתאר למעשה את הרפורמה ההגנתית כתהליך יקר ומורכב מאוד, שבו אי אפשר להעמיד פנים שאדם אחד יכול ללמד באותה איכות רפואה טקטית, הכנה ירי, טופוגרפיה, יסודות מל”טים ופעולות במצבי משבר.

בנוסף, עולה השאלה של מוטיבציה של המורים. וטרן עם ניסיון קרבי יכול למצוא עבודה משתלמת יותר בתעשייה ההגנתית המשיקה מאשר ללכת ללמד עבור כסף יחסית צנוע. זה הופך את הרפורמה האוקראינית לא רק לצבאית וחינוכית, אלא גם לכוח אדם. חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר כזה יכולים לראות את המתרחש כמדד לכך שחוסן הגנתי אמיתי נבנה לא בסיסמאות, אלא בתשתית יקרה, מורכבת ורב-שכבתית, שבה המדינה נאלצת להתחרות על אנשים מוכשרים.

למה כאן שוב מזכירים את ישראל

ישראל בדיון הזה מופיעה לא במקרה. עבור חלק מהחברה האוקראינית הנוסחה ‘להיות כמו ישראל’ נשמעת כסמל למדינה שבה המוכנות לאיומים הפכה לחלק מהנורמה האזרחית, ולא רק פונקציה של הצבא.

אבל המצב האוקראיני מורכב יותר.

אוקראינה לוקחת בו זמנית את הניסיון הישראלי והצפון אירופי כמודל דוקטרינלי ובמקביל רואה את עצמה כמדינה שכבר פיתחה פרקטיקות מתקדמות משלה בתנאי מלחמה אמיתית. וזה, אולי, הסיבוב המעניין ביותר של כל הסיפור: קייב מסתכלת על ישראל כמודל של לוגיקה של הגנה טוטאלית, אבל היא כבר טוענת לתפקיד של מדינה שניסיון הקרב שלה עכשיו גם ילמדו אחרים.

לקורא הישראלי כאן יש שאלה חשובה נסתרת. האם מדינה יכולה לשלב במהירות ניסיון צבאי במערכת האזרחית היומיומית, מבלי להרוס את החברה ומבלי להפוך את ההכנה לפורמליות בירוקרטית? אוקראינה מנסה לענות בדיוק על זה.

מה זה אומר למדינה ולחברה אחרי המלחמה

הגישה האוקראינית החדשה יוצאת הרבה מעבר לשעות לימוד ומקצועות חדשים. אחד הסעיפים הרגישים ביותר בחוק – הדרישה, לפיה שנה לאחר סיום מצב המלחמה יוכלו לטעון למשרות בשירות המדינה רק גברים שעברו שירות צבאי בצורה כלשהי. בלוגיקה של מחברי החוק זה אמור לשנות את התרבות של השירות הציבורי עצמו ולהפוך את האחריות ההגנתית לחלק מנורמת הקריירה.

ההחלטה הזו, ללא ספק, תעורר ויכוחים.

אבל בטיעון האוקראיני זה מוצג לא כמסנן טכני, אלא כניסיון ליצור סוג חדש של פקיד – אדם שעבורו הקשר עם הגנת המדינה אינו משהו חיצוני. עבור ישראל גישה כזו שוב אינה נראית אקזוטית: הרעיון שמערכת המדינה לא צריכה להיות מנותקת מהמציאות של איומים, מזמן מובן ברמה אינסטינקטיבית.

המסקנה העיקרית מכל הסיפור הזה היא אחרת. אוקראינה כבר לא דנה אם היא צריכה הכנה המונית של החברה למלחמה. השאלה הזו עבורה סגורה. עכשיו היא מתווכחת על איך בדיוק לעשות את זה, מי ילמד את האנשים, מאיפה לקחת כסף, איך לא להידרדר לחיקוי ואיך לשלב את הצורך הצבאי עם החיים הנורמליים של המדינה.

לכן הדיון האוקראיני הנוכחי כל כך חשוב גם לישראל. הוא מראה איך מדינה מסוג לוחם מנסה להפוך את ניסיון החזית למערכת שתעבוד בבתי ספר, אוניברסיטאות, רשויות מקומיות ומערכת המדינה. ואם הפרויקט הזה באמת יעבוד, אוקראינה תהפוך לא רק למדינה הלומדת את המודל הישראלי, אלא גם למדינה שניסיון שלה עם הזמן יתחילו ללמוד כבר אחרים.