11 באוקטובר 2026 שגרירות ישראל באוקראינה דיווחה על פגישה של משלחת עיתונאים מאוקראינה במשרד החוץ של ישראל. בין המשתתפים היו שגריר ישראל לשעבר באוקראינה מיכאל ברודסקי, ראש מחלקת אירואסיה במשרד החוץ אלכס גולדמן-שיימן והילה אנגלגארד, המייצגת את התחום הכלכלי במשרד. החדשות כבר סיפרו על הפגישה הזו ועל נקודות נוספות בביקור – ביקור בבית החולים הדסה בירושלים ובאנדרטה לקורבנות הרעב הגדול 1932–1933 באוקראינה.
ישראל לומדת את הרחפנים הרוסיים מאוקראינה: מה ברודסקי סיפר בפגישה עם עיתונאים אוקראינים במשרד החוץ
מחבר: ויקטוריה קצמן
וב-13 באוקטובר 2026 פרסמה ‘אמת כלכלית’ האוקראינית הודעה על נשק רוסי שקיבלה ישראל מאוקראינה. הפרסום ציין במפורש שברודסקי סיפר על כך במהלך פגישה עם נציגי התקשורת האוקראינית במשרד החוץ של ישראל.
“על כך במהלך פגישה עם נציגי התקשורת במשרד החוץ של ישראל סיפר שגריר ישראל לשעבר באוקראינה מיכאל ברודסקי., – ציטוט.
לפי המקום, הזמן והמשתתפים, ככל הנראה מדובר באותה שיחה עם המשלחת האוקראינית. עם זאת, ‘אמת כלכלית’ לא מציינת אם עיתונאי שלה נכח באופן אישי ומי בדיוק שאל על הרחפנים הרוסיים. זה לא מונע לקשר בין שתי ההודעות, אך לא מאפשר לקבוע שהשאלה נשאלה על ידי כתב של הפרסום הזה.
מה בדיוק אישר ברודסקי
השאלה נגעה לרחפן התקיפה הרוסי החדש ‘גרניום-5’: האם הצד הישראלי ביקש מאוקראינה דגמים של הדגם הזה?
ציטוט: “לשאלת העיתונאי האם ישראל פנתה לאוקראינה בבקשה לדגמים של הרחפן הרוסי החדש ‘גרניום-5’, השיב שגריר ישראל לשעבר באוקראינה כי יש שיתוף פעולה כזה בין המדינות.”
תשובת השגריר לשעבר ‘אמת כלכלית’ מביאה כך:
“ללא פרטים, אך יש שיתוף פעולה כזה. קיבלנו דגמים של נשק ללימוד.”
גם ציטוט: “הוא גם אישר כי יש שיתוף פעולה בין אוקראינה לישראל בלימוד דגמים של נשק המשמש במלחמה. לדבריו, ישראל קיבלה דגמים מסוימים מאוקראינה, אך הדיפלומט לא חשף פרטים על שיתוף הפעולה הזה.”
כאן עובר גבול חשוב: קבלת דגמים של נשק אושרה בדברי ברודסקי, העברת ‘גרניום-5’ לישראל – עדיין לא.
בהסבירו את העניין של ישראל, הדיפלומט ציין את האיום של הופעת מערכות דומות אצל קבוצות שישראל נלחמת בהן.
הערכתו נשמעה קשה: “רחפנים ריאקטיביים היום – בעיה מספר אחת לכל העולם”. לדבריו של ברודסקי, המדינה שתמצא ראשונה אמצעי הגנה יעיל תקבל יתרון, והשאר יתחילו לאמץ את הפתרון שלה. ישראל עובדת על אמצעי יירוט לייזריים ואחרים, אך תשובה אוניברסלית לכל האיומים הללו עדיין לא קיימת.
כבר ביוני החדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency ניתחו בפירוט את הראיון של ברודסקי על הגנה אווירית, רחפנים ויחסים מורכבים של ישראל עם אוקראינה. אז הדיפלומט דיבר על אפשרויות לשיתוף פעולה צבאי-טכנולוגי. כעת נודע על הצד המעשי שלו.
למה ‘גרניום-5’ מעניין את ישראל
זה לא ה-Shahed-136 המוכר עם מנוע בוכנה, המוכר לישראלים מהנשק האיראני. ‘גרניום-5’ משתמש במנוע טורבו-ריאקטיבי. בינואר המודיעין הצבאי האוקראיני פרסם את המאפיינים שלה: מהירות שיוט 450–600 קמ”ש, טווח כ-950 קילומטרים, משקל ראש הקרב 90 קילוגרמים. במכשיר נמצאו מנוע סיני TELEFLY, מערכת ניווט רוסית ‘קומטה-M12’ ורכיבים אלקטרוניים מייצור זר.
המודיעין הראשי של משרד ההגנה של אוקראינה ציין דמיון במבנה עם הרחפן האיראני Karrar. עבור ישראל, הקבלה כזו אינה מנותקת: איראן והארגונים החמושים שהיא תומכת בהם משתמשים ברחפנים נגד מטרות ישראליות. הדמיון בפיתוחים, עם זאת, לא מוכיח ש’גרניום-5′ כבר נמצא בשימוש של הקבוצות הללו.
למטרה ריאקטיבית יש מהירות אחרת. לצוות ההגנה האווירית (הגנה אווירית) נותר פחות זמן לגלות את המכשיר, לקבוע את האיום ולבחור את אמצעי היירוט. ובשמיים האוקראיניים בעיות אלו כבר נפתרות בפועל.
מה אוקראינה יכולה להראות לישראל
ב-30 בספטמבר הודיעה החברה האוקראינית SkyFall על השמדת ‘גרניום-5’ על ידי רחפן יירוט P1-SUN JetKiller. ב-12 באוקטובר שר ההגנה לשעבר של אוקראינה מיכאיל פדורוב סיפר על יירוט חדש אוקראיני: לדבריו, צוותי Lasar’s Group הפילו שני ‘גרניום-5’ ריאקטיביים שטסו לקייב. מהתחלת הפיתוח ועד היירוטים המאושרים הראשונים, לפי הודעתו, עבר חודש.
הודעות אלו אינן אומרות שקייב העבירה לישראל את טכנולוגיית היירוט עצמה. אך הן מראות מדוע הניסיון האוקראיני כבר מהווה ערך עצמאי: באוקראינה לומדים את שברי הרחפנים הרוסיים ובמקביל בודקים נגדם אמצעי הגנה משלהם.
בדצמבר 2025 העבירו לצבא הישראלי את מערכת היירוט הלייזרית באנרגיה גבוהה הראשונה Iron Beam – ‘אור איתן’. היא נוצרה כתוספת ל’כיפת ברזל’, ולא כתחליף לכל ההגנה האווירית הרב-שכבתית. אין נתונים על ניסויים מוצלחים של המערכת הזו נגד ‘גרניום-5’ עדיין.
מתקבל שינוי מעניין בתמונה המוכרת של יחסי ישראל-אוקראינה. בעבר במרכז הדיונים היו לעיתים קרובות בקשות של קייב לספק מערכות הגנה ישראליות. כעת ישראל עצמה מעוניינת בתוצאות לימוד הנשק שרוסיה משתמשת בו נגד אוקראינה.
ברית הגנה או הסכם על ייצור משותף של יירוטים מדברי ברודסקי לא נובע. אך קבלת הדגמים המאושרת על ידו מראה שאוקראינה הופכת עבור ישראל לא רק למדינה הזקוקה לתמיכה, אלא גם למקור של ניסיון צבאי שיכול להועיל להגנת שמי ישראל.