קייב תחת גלי רחפנים רוסיים במשך ארבעה ימים: 37 הרוגים ליד הבירה וטקטיקה חדשה של מלחמה אווירית

מ-27 עד 30 באוגוסט קייב חיה תחת סדרה של כמעט התקפות רצופות של רחפנים רוסיים: 13 אזעקות ביממה, 224 רחפנים ב-11.5 שעות ופגיעות חדשות בבוקר 30 באוגוסט. הטרגדיה הכבדה ביותר התרחשה במילה ליד קייב, שם פגיעה רוסית גרמה לפיצוץ מחסן תחמושת ומותם של 37 אנשים – תוך העלאת השאלה מדוע התחמושת אוחסנה ליד אזרחים.

קייב ואזור קייב מ-27 באוגוסט חיים כבר לא אחרי התקפה גדולה אחת, אלא בתוך סדרה של כמעט התקפות רצופות של רוסיה. בלילה של 30 באוגוסט רחפנים שוב פגעו במטרות במספר אזורים בבירה: באובולונסקי נשרף בניין מגורים רב-קומתי, בפודולסקי ובגולוסייבסקי – מבנים לא מאוכלסים, בדסניאנסקי פרצה שריפה גדולה בשטח פתוח.

לקורא הישראלי כאן חשוב להסביר מיד את ההבדל. סירנה והצורך ללכת למרחב מוגן מוכרים לישראל היטב, אך התוכנית הנוכחית סביב קייב בנויה לא רק על מטח כבד קצר אחד. הרחפנים מגיעים בגלים קטנים שוב ושוב, ולכן אזעקה חדשה יכולה להתחיל זמן קצר לאחר סיום הקודמת.

אני, המחברת ויקטוריה קצמן, במאמר זה עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל השוויתי נתונים של מצילי אוקראינה, המשטרה, כוחות האוויר, שירות הביטחון של אוקראינה ומשקיפים בינלאומיים. יצאה סיפור לא רק על מספר הרחפנים. כאן בו זמנית טקטיקה חדשה של המלחמה האווירית הרוסית, התשה של מערכות ההגנה האווירית והטרגדיה בכפר מילה, שם פגיעה רוסית גרמה לפיצוץ מחסן תחמושת אוקראיני ליד בנייה אזרחית.

27 באוגוסט: קייב עברה תחת אזעקה 14 שעות ו-32 דקות

ב-27 באוגוסט בקייב הוכרזה אזעקה אווירית 13 פעמים. בסך הכל העיר עברה תחת סירנה 14 שעות ו-32 דקות – יותר מחצי יממה. זה היה מספר שיא של אזעקות ביממה אחת מאז תחילת המלחמה המלאה. ביום הבא ההתקפות נמשכו, והמרווחים הארוכים הרגילים בין האיומים החלו להיעלם.

שבוע קודם נאנובוסטי כבר ניתחו את המכה הרוסית על קייב ב-20 באוגוסט, כאשר השאלה המרכזית שוב הייתה מחסור באמצעים נגד טילים בליסטיים. כעת לבעיה זו נוספה אחרת: הצורך להגיב שעות רבות על כמות גדולה של רחפנים זולים יותר.

יום 29 באוגוסט היה במיוחד מראה. כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו כי מ-06:30 עד 18:00 רוסיה השתמשה באוקראינה ב-224 רחפנים תקיפה, כאשר הרוב המכריע הופנה לכיוון קייב. רוב המכשירים, לפי הדיווח האוקראיני, היו ריאקטיביים.

וזה לא רק פרט טכני. רחפן ריאקטיבי מהיר משמעותית מהרחפנים המוכרים דמויי שאהד. למגינים נותר פחות זמן לאתר את המטרה, להעביר מידע וליירט.

באותו יום באובולונסקי בקייב לאחר נפילת רחפן רוסי נהרגה ילדה בת שנתיים. כמו כן נפצעו נערה בת 18 ואישה בת 71. באזור בוריספול של מחוז קייב התקפה אחרת הרגה ילדה בת 14.

שתי המיתות הללו קל לאבד בתוך המספרים העצומים של הקמפיין האווירי. אבל הן מזכירות שהביטוי “להתיש את מערכות ההגנה האווירית” אינו מונח צבאי מופשט.

בלילה של 30 באוגוסט ההתקפות נמשכו. באובולונסקי לאחר פגיעה האש התפשטה מהקומה השנייה עד החמישית של בניין מגורים בן 12 קומות. השריפה כיסתה כ-80 מטרים רבועים, שלושה נפגעים הועברו על ידי מצילים לרופאים. בפודולסקי הייתה פגיעה במבנה לא מאוכלס, בגולוסייבסקי נשרף מבנה מנהלי, ובדסניאנסקי השריפה כיסתה כ-2 דונם של שטח פתוח.

למה לשגר רחפנים שוב ושוב ולא בגל אחד ענק

המכון לחקר המלחמה ופרויקט האיומים הקריטיים שמים לב לשינוי בגישה הרוסית. במקום פשיטות קצרות ומסיביות בלבד, רוסיה יותר ויותר מותחת את ההתקפות, שולחת קבוצות קטנות של רחפנים בערך כל 30–60 דקות. זה מאפשר לשמור על אזעקה אווירית במשך שעות ולגרום שוב למערכת ההגנה האווירית האוקראינית לעבוד.

המטרה עשויה להיות רחבה יותר מהשמדת מבנה ספציפי.

כל גל חדש אומר עבודה חדשה לקבוצות ירי ניידות, צוותי הגנה אווירית, מצילים ומשטרה. הוא שוב מפריע לתחבורה, לעבודה של עסקים ולחיים הרגילים של העיר. ובו זמנית הצבא הרוסי מקבל הזדמנות לצפות בתגובה של ההגנה האוקראינית ולחפש רגע או מסלול לרחפנים הבאים.

זה לא אומר שרוסיה ויתרה על פשיטות מסיביות. יותר נכון לסכימה הישנה נוספה עוד אחת.

בלילה של 28 באוגוסט רוסיה השתמשה ב-164 רחפנים מסוגים שונים. לפי הערכה המבוססת על נתונים אוקראיניים, בערך מחצית מהשאהדים שהשתמשו אז היו ריאקטיביים. במשך התקופה הארוכה יותר של 28–29 באוגוסט כוחות האוויר דיווחו כבר על יותר מ-550 אמצעים בלתי מאוישים מסוגים שונים.

לישראל כאן עולה מקבילה מובנת, אם כי לשים סימן שוויון בין שתי המערכות יהיה לא נכון. פיקוד העורף של צה”ל – פיקוד העורף – משתדל למקסם את לוקליזציית האזהרות, כדי שאיום על אזור אחד לא יעצור את החיים של כל המדינה.

בקייב עשרות איומים חוזרים לעיר ענקית אחת נותנים אפקט אחר. גם אם רחפן נוסף לא יפגע בבית, כל גל חדש שוב מפעיל סירנות, מקלטים, הגבלות ושירותי חירום.

ארבע עשרה וחצי שעות של אזעקה ביממה – זה כבר לא רק אזהרה על אפשרות של פגיעה. זה כלי עצמאי ללחץ על חיי המטרופולין.

מילה: הפגיעה הרוסית לא מבטלת את השאלה האוקראינית

הטרגדיה הכבדה ביותר בימים אלה התרחשה בערב 28 באוגוסט בכפר מילה במחוז בוצ’ה, מערבית לקייב.

רחפן רוסי פגע במקום אחסון תחמושת של כוחות ההגנה של אוקראינה. לאחר הפגיעה החלה דטונציה משנית – פיצוצים של פגזים, מוקשים, תחמושת אחרת ורחפנים.

לפי הנתונים הרשמיים האחרונים של המשטרה הלאומית של אוקראינה בעת הכנת החומר, נהרגו 37 אנשים, עוד ארבעה נחשבו נעדרים. נפצעו 19 אנשים, ביניהם ילדים, שוטרים ומצילים. ניזוקו 130 בתים, מכוניות, חנויות, תחנות דלק, מפעל ופנסיון.

Associated Press מדווחת על פרט מפחיד נוסף: 34 מההרוגים היו תושבי מוסד לקשישים ואנשים עם מוגבלות, הממוקם בסמוך. יותר מ-370 אנשים פונו.

עבורי זו החלק הכי לא נוח, ולכן אחד החשובים ביותר בסיפור הזה.

אפשר לדבר על שני דברים בו זמנית – ואחד לא מבטל את השני.

הסיבה הראשונית לאסון הייתה התקפה רוסית. ללא הפגיעה הרוסית לא היה פיצוץ ראשוני ודטונציה משנית.

אבל ולדימיר זלנסקי הצהיר בו זמנית שלא היה צריך להיות מחסן תחמושת כזה ליד בנייה אזרחית. הרשויות האוקראיניות החלו לבדוק מי קיבל את ההחלטה לאחסן מלאי מסוכן כזה במקום הזה.

שירות הביטחון של אוקראינה – סב”א, גוף הביטחון הפנימי והמודיעין הנגדי של אוקראינה, שקל לקורא הישראלי לדמיין אותו דרך השוואה לשב”כ, אם כי מבחינה משפטית ובסמכויות אלו מבנים שונים, – פתח חקירה בשני כיוונים. הראשון נוגע לפשע התוקפנות של רוסיה, השני – להתנהלות רשלנית בשירות הצבאי.

וזה כבר לא המקרה הראשון מסוג זה.

6 ביולי 2026 לאחר פגיעה רוסית התרחשה דטונציה במחסן תחמושת בוישנבוי במחוז קייב. אז נהרגו אנשים וניזוקו מאות בתים. לאחר הטרגדיה במילה ההנהגה האוקראינית דרשה לבדוק מדוע פחות מחודשיים לאחר מכן אחסון מסוכן שוב נמצא ליד אזרחים.

בינתיים המלחמה האווירית לא הוגבלה לקייב.

בקריבוי רוג – עיר תעשייתית גדולה במרכז אוקראינה – ב-21 באוגוסט שני רחפנים רוסיים במרווח של כחצי שעה פגעו במרכז קניות פעיל “גלריית השמש”. עבודות ההצלה הסתיימו עם תוצאה של 16 הרוגים ו-136 פצועים, ביניהם 26 ילדים. משימת המעקב של האו”ם אישרה שבזמן ההתקפה המרכז הקניות עבד ובתוכו היו הרבה אזרחים.

באודסה ב-24 באוגוסט ניזוקו שני היפרמרקטים “אפיצנטר”. באחד מהאובייקטים השריפה כיסתה כ-35 אלף מטרים רבועים. נפגעו חמישה אנשים, שלושה מהם אושפזו.

בקראמטורסק – עיר במחוז דונצק קרוב לאזור הקרבות – בערב 26 באוגוסט רוסיה הפילה שבע פצצות FAB-250 עם UMPC. UMPC הוא ערכת כנפיים וניווט שהופכת פצצה כבדה רגילה לפצצה מתכננת ומאפשרת למטוס להפיל אותה ממרחק, מבלי להיכנס ישירות מעל המטרה. נפצעו גבר ואישה, ניזוקו 16 בנייני דירות, מעון, חנות, מרכז קניות ותשעה כלי רכב.

אם הסיפור הזה מופיע בחיפוש בנפרד כ-“התקפה על קייב ב-30 באוגוסט 2026”, “224 רחפנים על קייב” או “37 הרוגים במילה”, חשוב להבין: אלו לא שלוש חדשות לא קשורות.

אלו חלקים מקמפיין אווירי אחד של הימים האחרונים.

הוא בו זמנית בודק את גבול ההגנה האווירית האוקראינית, את יכולת העיר המיליון לחיות תחת אזעקות של שעות רבות ואת המידה שבה אוקראינה עצמה מקיימת את הכלל הבסיסי של המלחמה – לא למקם מלאי מסוכן במקום שבו הדטונציה המשנית שלו יכולה להרוג אזרחים.

עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל זהו המסקנה העיקרית של ארבעת הימים האחרונים. לספור רק את הרחפנים שהושקו והופלו אינו מספיק.

המחיר של הטקטיקה הרוסית החדשה נמדד גם בשעות של חיי אדם תחת סירנה, ילדים שנהרגו מרסיסים, מצילים שיוצאים שוב לאחר גל נוסף, בתים אזרחיים ליד מחסני צבא – וטעויות שלאחר ארבע וחצי שנים של מלחמה מלאה כבר אי אפשר להסביר בחוסר ניסיון.