הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר 2026 הסתיימו ללא מנצח ברור, אך כבר תוך יממה המדינה התמודדה עם משבר פוליטי חדש. יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, דרש מהשב”כ לחקור חשדות למימון זר שנועד להשפיע באופן בלתי חוקי על ההצבעה. בפרסומים בתקשורת הישראלית מופיעה קטאר, וזרמי הכסף המשוערים מקושרים לערוצים פיננסיים ששימשו בעבר למימון טרור.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
אם החשדות יאושרו, ההשלכות עשויות לחרוג הרבה מעבר לתיק פלילי. תוצאות הצבעה מסוימות, סיכויי הקואליציה ויחסי ישראל עם מדינות האזור יעמדו בסימן שאלה.
מה ידוע על הכספים והחקירה של השב”כ
ב-28 באוקטובר 2026 סולברג שלח לראש השב”כ דוד זיני מכתב רשמי בדרישה לבדוק מידע על התערבות זרה. לפי i24NEWS, לפני כן זיני הציג ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית מידע מודיעיני שתואר כחריג בחומרתו.
סולברג דרש לדווח על תוצאות הבדיקה תוך שבוע. במקביל הוא הדגיש כי עדיין אינו יכול לאשר את אמינות המידע שהתקבל.
לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, מדובר בעשרות מיליוני שקלים, שלכאורה נועדו לעודד השתתפות במגזר הערבי. בין המקורות הזרים האפשריים מוזכרים קטאר וטורקיה.
פרט מדאיג במיוחד נוגע לנתיבי ההעברות המשוערים. מדווח כי חלק מהערוצים הפיננסיים עשויים להצטלב עם רשתות ששימשו בעבר למימון פעילות טרור. עם זאת, חפיפת המתווכים עדיין לא מוכיחה מעורבות של ארגוני טרור או ממשלות זרות בשוחד בוחרים.
במקביל המשטרה חוקרת תשלומים משוערים עבור קולות לטובת מפלגת רע”ם הערבית. בנגב נעצרו מספר חשודים, החקירה הועברה ליחידת להב 433, העוסקת בפשעים כלכליים מורכבים ושחיתות. רע”ם דוחה את ההאשמות להפרות.
מדוע השערורייה עשויה לקבוע מי ינהל את ישראל
התוצאות המקדימות מסבירות את החדות הפוליטית של המתרחש. גוש בנימין נתניהו מקבל כ-53 מנדטים, מפלגות אופוזיציה אחרות – 48, הרשימות הערביות – 19. לרוב בכנסת בת 120 המושבים נדרשים 61 חברי כנסת.
כך, ללא תמיכה של לפחות חלק מהח”כים הערבים, קשה ליריבי נתניהו להקים ממשלה. את המצב הזה ניתחו עוד לפני ההצבעה נאנוווסטי בחומר על אסטרטגיית מנסור עבאס והקואליציה האפשרית לאחר הבחירות.
כעת שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות הופך למסוכן פוליטית עבור שותפים פוטנציאליים. הליכוד כבר האשים את המפלגות הערביות בגניבת בחירות משוערת ודרש חקירה.
אך אי אפשר להחיל אוטומטית את ההאשמות נגד פעילים בודדים על כל הבוחרים הערבים. קולותיהם החוקיים הם בעלי אותה עוצמה כמו קולות שאר אזרחי ישראל.
האם ניתן לבטל את הבחירות ולמנות הצבעה חוזרת
החוק הישראלי מאפשר לערער על התוצאות בבית המשפט אם ההפרות עשויות להשפיע על התוצאות או על חלוקת המנדטים. בהתאם לראיות, בית המשפט יכול לשנות את חלוקת הקולות או לבטל את ההצבעה לחלוטין או בקלפיות מסוימות.
עם זאת, לשם כך לא מספיקים דיווחי מודיעין, מעצרים והצהרות פוליטיות. יש לקבוע פעולות בלתי חוקיות ספציפיות והשפעתן המהותית על התוצאות.
יש סיכון אחר, ישיר יותר. גם אם בית המשפט לא ישנה את התוצאות, המפלגות עשויות לא להגיע להסכמה על ממשלה. אז לאחר ניסיונות הקמת קואליציה הקבועים בחוק, ישראל מסתכנת שוב ללכת לבחירות ב-2027.
מתברר כי מבצע זר משוער, גם אם יישאר בלתי מוכח, כבר עשוי להשפיע על המשא ומתן הפוליטי.
קטאר, מכה לדוחה והשלכות בינלאומיות
לכיוון הקטארי יש היסטוריה חשובה. ב-9 בספטמבר 2025 ישראל תקפה מהאוויר את מנהיגי חמאס בדוחה. המבצע גרם לסכסוך בינלאומי, שכן קטאר שימשה בו זמנית כמתווכת במשא ומתן על עזה.
אז, כפי שכתבו נאנוווסטי – חדשות ישראל Nikk.Agency, אוקראינה גינתה את הפרת הריבונות של קטאר, בהתחשב גם בתפקידה בהחזרת ילדים אוקראינים שגורשו על ידי רוסיה.
היום עולה השאלה האם ההתערבות המשוערת בבחירות הישראליות יכולה להיות חלק מעימות רחב יותר בין דוחה לירושלים. עדיין אין הוכחות לקשר כזה.
אם תשתתף מדינה קטארית, ישראל תקבל עילה לסכסוך דיפלומטי חמור, חקירת רשתות פיננסיות חוצות גבולות ובחינה מחדש של היחסים עם מבנים מתווכים.
אבל השאלה המרכזית נמצאת כעת בתוך המדינה.
לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר, ישראל קיבלה פרלמנט שבו המפלגות הערביות עשויות לשחק תפקיד מכריע בהקמת השלטון. תוך יממה עלו חשדות שעלולים להטיל ספק בלגיטימיות הפוליטית של שיתוף הפעולה עמן.
גם אם החקירה לא תוביל לביטול אף קול, היא עשויה לשבש את הקמת הממשלה. ואם השב”כ יוכיח התערבות זרה מאורגנת, ישראל תתמודד לא רק עם משבר קואליציוני, אלא עם שאלה על הגנת הבחירות שלה מפני פעולות פיננסיות זרות.
זו הסיבה שתוצאות הבדיקה שביקש סולברג יהיו משמעותיות לא רק לפוליטיקה הישראלית, אלא גם לביטחון הלאומי.