ביולי ובאוגוסט 2026, התקיפות הרוסיות פגעו בכל שרשרת הפיזית של הספר האוקראיני – בבתי דפוס, מחסני הוצאה לאור, מרכזי לוגיסטיקה ושוק הספרים. ה-BBC מעריך את ההפסדים בכ-12 מיליון ספרים, המכון האוקראיני לספרים – כ-13 מיליון, והנתונים הרשמיים על ספרי הלימוד מראים על בעיה נוספת: יותר מ-1.16 מיליון עותקים נאלצו להדפיס ולהפיץ מחדש.
ב-31 באוגוסט פרסם ה-BBC דיווח מאוקראינה על תוצאות סדרת התקיפות הרוסיות על תעשיית הספרים. בו נזכרים כ-12 מיליון ספרים שהושמדו ויותר מ-35 מתקנים שנפגעו בתשתית ההוצאה לאור בשבועות האחרונים. אם מפרקים את המספר הזה לפי תאריכים, רואים שבקיץ אחד התקיפות פגעו כמעט בכל המקומות שדרכם עובר הספר מהדפוס לקורא.
אני, אלכסנדר חמלניצקי, השוויתי את ההערכה הזו עם הנתונים של המכון האוקראיני לספרים, איגוד המו”לים האוקראיני, הוועדה המקצועית של הוורכובנה ראדה ומשרד התרבות. עבור נאנווסטי – חדשות ישראל כאן חשוב לא הוויכוח על האם לספור 12 או 13 מיליון, אלא איך נוצר ההפסד הזה ולמה כמה תקיפות הצליחו לפגוע בבת אחת בתשתית ההוצאה לאור, בתי הספר והתרבות של המדינה.
יולי: תחילה מחסנים ובתי דפוס
ב-2 ביולי הושמד המחסן המרכזי שבו הייתה ממוקמת התוצרת של BookChef. ההוצאה לאור דיווחה על כ-800 אלף ספרים שאבדו. בלילה של 19 ביולי התקיפה פגעה בבית הדפוס “קונבי” ליד קייב, במחסן ההוצאה לאור “קניגולב” ובמקומות נוספים של חברות ספרים.

ה-BBC מתחיל את החלק הזה של הסיפור עם המנהלת המסחרית של “קונבי” ויקטוריה גיידאי, שעומדת בין הייצור ההרוס. באפר ראה הכתב דף שרוף של ספר לימוד באנגלית. הפרט חשוב לא בפני עצמו: המפעל בדיוק הגביר את ייצור הספרות הבית ספרית לקראת שנת הלימודים החדשה.
“קונבי” הייתה אמורה לייצר כ-1.3 מיליון ספרי לימוד – כעשירית מהצורך הלאומי. אבל את ה-1.3 מיליון האלה אי אפשר לרשום כהדפסה שהושמדה: זה היה תוכנית ייצור, ולא כמות שכבר הייתה במחסן של ספרים מוכנים. איגוד המו”לים האוקראיני דיווח על כ-600 אלף ספרים מוכנים וחומרי גלם שאבדו במפעל של הוצאות שונות; בנפרד במחסן של “קניגולב” נשרפו כ-250 אלף עותקים.
ההבדל הזה משמעותי. התקיפה הרוסית השמידה לא רק ספרים שכבר הודפסו. נפגעו מכונות, ייצור כריכות, נייר והדפסות חצי מוכנות – כלומר נעלמה בו זמנית חלק מהמוצרים והיכולת להדפיס במהירות תחליף.
1 באוגוסט: מחסן אחד נתן את רוב המספר הכולל
האירוע הכבד ביותר התרחש ב-1 באוגוסט בחארקוב. שתי פגיעות היו במחסן של תאגיד ההוצאה לאור RNK-Ranok ובמרכז ההפצה הראשי של רשת “קניגולנד”. איגוד המו”לים האוקראיני העריך את ההפסדים בכ-8 מיליון ספרים.
במחסן הייתה תוצרת לא רק של “ראנק”. שם נשמרו פרסומים של Readberry, “ז’ורז'”, “פאבולה”, “שצ’ה אודנו סטורינקו”, Varvar Publishing, “אוסנובי”, Korali Books וחברות אחרות.
זה פרט חשוב להבנת המספר עצמו של 12–13 מיליון. מחסן ספרים גדול – אינו מקום של חברה אחת עם הסחורה שלה. זה נקודה שבה מתרכזים עשרות מו”לים, אלפי כותרים וחלקים גדולים מהדפסות נפרדות. לכן השמדת מרכז לוגיסטי אחד פוגעת בו זמנית בהרבה חברות עצמאיות. עבור מו”ל קטן זה יכול להיות לא אובדן של כמה אחוזים מהמלאי, אלא היעלמות כמעט כל ההדפסה שנותרה של ספר מסוים.
בדיוק בגלל זה כמה תקיפות יכולות לתת הפסדים שמשתווים להדפסה השנתית של התעשייה. לא רק הנדל”ן מושמד – נעלם התוצאה המודפסת של חודשים של עבודה של עורכים, מתרגמים, מעצבים ובתי דפוס.
יותר מ-1.16 מיליון ספרי לימוד
לקו הספרים הבית ספריים יש ספירה רשמית נפרדת.
ב-7 באוגוסט ועדת הוורכובנה ראדה לענייני חינוך, מדע וחדשנות דיווחה כי לאחר התקיפות על תשתית הדפוס והלוגיסטיקה, ההוצאות לאור דיווחו על אובדן של 1,166,874 ספרי לימוד.
מתוכם:
850,717 עותקים היו מיועדים לכיתות ט’ – זה 9.5% מההדפסה המתאימה;
271,495 – לכיתות ד’, או 7%;
עוד 44,662 – לכיתות ו’ וז’, כ-6%.
מדובר הן בספרים שכבר היו מוכנים למשלוח והן במוצרים שהיו בשלב ההדפסה.
לקורא הישראלי כאן צריך להסביר את מבנה המערכת האוקראינית. הדפסות משמעותיות של ספרי לימוד מוכנות באופן מרכזי, ולאחר מכן הספרים מחולקים בין בתי הספר ברחבי המדינה. לכן השמדת צומת ייצור או לוגיסטיקה גדול אחד יכולה ליצור מחסור בספר לימוד מסוים בכמה אזורים.
בדיוק בגלל זה הביטוי “אבדו 8.6% מספרי הלימוד” לא מתאר את הבעיה במלואה. המספר הממוצע מורכב ממקצועות וכיתות שונות. לבית ספר מסוים צריך לא אחוז מופשט מכל הספרים באוקראינה, אלא ספר לימוד מסוים לכיתה מסוימת.
אוגוסט: אחרי חארקוב הספרים המשיכו להישרף
אחרי 1 באוגוסט הסדרה לא הסתיימה.
ב-5 באוגוסט תקיפה חוזרת על תשתית הלוגיסטיקה השמידה מלאים חדשים של BookChef.
בלילה של 16 באוגוסט נפגעו מתקנים של הוצאות לאור ליד תחנת המטרו “פוצ’יינה” בקייב ושוק הספרים המוכר, שרבים מתושבי הבירה ממשיכים לקרוא לו בשם הישן “פטרובקה”.
ב-28 באוגוסט פגע רחפן רוסי במרכז הפולפילמנט של “נובה פושטה” בסוויאטופטרובסק ליד קייב. מרכז פולפילמנט – זה מחסן לוגיסטי גדול שבו מקבלים, מאחסנים, מרכיבים ושולחים סחורה ללקוחות. שם היו ספרים של Readeat, Book.ua, “אוסנוב”, “א-בא-בא-גה-לה-מא-גי”, Creative Women Publishing ומו”לים אחרים. בנפרד בקייב נפגע מחסן של Vivat.
וכאן הסיפור מקבל המשך שלא נכנס לסטטיסטיקה פשוטה של “נשרפו כך וכך ספרים”.
ב-31 באוגוסט “נובה פושטה” הודיעה שהיא תפצה את המו”לים על ההפסדים ותעבור למערכת אחסון מבוזרת יותר. אחרי השמדת המרכז המודרני, הריכוז של כמות גדולה של ספרים במקום אחד התחיל להיחשב כסיכון צבאי.
כלומר התקיפות כבר משנות את מבנה עסקי הספרים האוקראיני: למו”לים ולחברות לוגיסטיקה יש צורך לחשוב לא רק על עלות האחסון ומהירות המשלוח, אלא גם על כמה עותקים מותר להחזיק תחת גג אחד.
מאיפה הגיעו 12, 13 מיליון ו”שליש מהשוק”
לפי חיפוש “כמה ספרים רוסיה השמידה באוקראינה ב-2026” עכשיו קל למצוא מספרים שונים. זה לא בהכרח אומר שמקור אחד טועה.
ה-BBC ב-31 באוגוסט מציין כ-12 מיליון ספרים שהושמדו.
המכון האוקראיני לספרים מעריך את ההפסדים של תעשיית ההוצאה לאור רק ביולי ואוגוסט בכ-13 מיליון עותקים.
יש גם נוסחה שלישית שחוזרת לעיתים קרובות: התקיפות הרוסיות השמידו כמעט שליש מההדפסה השנתית של אוקראינה. אבל כאן חשוב מאוד לבדוק עם איזו שנה משווים.
איגוד המו”לים האוקראיני דיווח שעד 6 באוגוסט אבדו כ-9.65 מיליון עותקים. במשך כל 2025 הודפסו באוקראינה 33.21 מיליון ספרים וחוברות. יוצא כ-29% מההדפסה השנתית של השנה שעברה – ומכאן הנוסחה “כמעט שליש”.
אבל באותה סטטיסטיקה יש מכנה אחר. ב-3 באוגוסט 2026 אוקראינה הספיקה להדפיס מתחילת השנה 13.09 מיליון עותקים. ההפסדים של 9.65 מיליון היו כבר כמעט 74% מהכמות הזו.
לכן ההצהרות “כמעט שליש מההדפסה השנתית של השנה שעברה” ו”כמעט שלושה רבעים מהספרים שהודפסו מתחילת 2026″ יכולות להיות נכונות בו זמנית. זה לא שתי גרסאות של האירוע, אלא שתי דרכים שונות להשוות את אותה ההפסד.
תעשיית הספרים – רק חלק מההפסדים התרבותיים
עד סוף יולי משרד התרבות של אוקראינה תיעד 1,990 אובייקטים של מורשת תרבותית שנפגעו או הושמדו ו-2,625 אובייקטים של תשתית תרבותית.
בין האחרונים נכללים 906 ספריות, 141 מוזיאונים וגלריות, 56 תיאטראות, בתי קולנוע ופילהרמוניות.
משרד התרבות מזהיר בנפרד שגם הסטטיסטיקה הזו אינה מלאה: שטחים משמעותיים של אוקראינה נשארים תחת כיבוש רוסי, ולכן מצבם של המונומנטים, הספריות, המוזיאונים והמוסדות האחרים שם לא ניתן לבדוק במלואו.
הרשויות האוקראיניות ונציגי תעשיית הספרים מכנים את המתרחש כהשמדה שיטתית של תשתית תרבותית. כאן הייתי מחלק לשני דברים.
החזרתיות והיקף ההשלכות נקבעו: התקיפות הרוסיות אכן השמידו בתי דפוס, מחסני הוצאה לאור, הדפסות ספרים, ספרי לימוד ומוסדות תרבות.
אבל מזה אי אפשר להסיק אוטומטית שכל מחסן ספציפי נבחר על ידי הצבא הרוסי כמטרה דווקא בגלל שהיו בו ספרים. אין הוכחה פומבית למניע כזה עבור כל אירוע נפרד. זו הגבול בין ההשלכה שנקבעה של התקיפה לבין הטענה על כוונה צבאית ספציפית.
לקהל הישראלי הבדל כזה מובן במיוחד. ישראל גם חיה בתנאי מלחמה, שבהם פגיעה באובייקט אזרחי, השלכות התקיפה והמניע המוכח לבחירת המטרה – קטגוריות שונות שלא ניתן להחליף זו בזו.
עם זאת, ההשלכות עצמן על הספר האוקראיני כבר לא דורשות השערות: מיליוני עותקים שהושמדו, יותר ממיליון ספרי לימוד, מתקני ייצור שנפגעו ומעבר התעשייה לאחסון מבוזר של מלאים.
יש גם היסטוריה חשובה. ב-23 במאי 2024 תקיפה רוסית השמידה חלק מבית הדפוס “פקטור-דרוק” בחארקוב. שבעה עובדים נהרגו, עוד 16 נפצעו. לפני התקיפה, המפעל סיפק כ-40% מהיכולות ההדפסה של אוקראינה והפיק כמעט מחצית מהספרות הלימודית של המדינה.
בקיץ 2026 הבעיה כבר הפסיקה להיות סיפור של בית דפוס אחד. תחת התקיפות נמצאו באופן רציף הדפסה, אחסון, הפצה ואספקה בית ספרית.
עבור נאנווסטי – חדשות ישראל בדיוק הרצף הזה מסביר טוב יותר את היקף המתרחש מאשר הוויכוח בין המספרים 12 ו-13 מיליון. מיליוני הספרים שנשרפו – תוצאה של ספירה. הנזק האמיתי רחב יותר: אחרי כל מחסן או בית דפוס שהושמד, תעשיית ההוצאה לאור צריכה להחליט מחדש, איפה להדפיס את הספר הבא, איפה לשמור אותו בבטחה ואיך להביא אותו לקורא.