שגרירות אוקראינה בישראל: רוסיה ואיראן משתפות פעולה — מדינות דמוקרטיות צריכות לפעול יחד

שגרירות אוקראינה בישראל ב-17 בספטמבר 2026 הגיבה על קבלת חבילת סנקציות גדולה על ידי הקונגרס האמריקאי נגד רוסיה והארכת משטר הסנקציות נגד איראן. הניסוח של הדיפלומטים קצר: “רוסיה ואיראן משתפות פעולה, ומדינות דמוקרטיות צריכות לפעול יחד נגדן”. הפוסט הופיע לאחר שבית הנבחרים האמריקאי סיים את תהליך החוק בקונגרס. פרסום שגרירות אוקראינה בישראל

במבט ראשון זהו עוד הצהרה דיפלומטית על שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן. אך מספר דברים התרחשו בו זמנית: החוק האמריקאי החדש, שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני רב השנים, המלחמה באוקראינה והסכסוך עם איראן שכבר אינו תיאורטי עבור ישראל. לכן, הצהרת השגרירות האוקראינית בתל אביב נקראת בצורה רחבה יותר מתמיכה פשוטה בסנקציות נוספות.

מחברת החומר — ילנה גונקו.

מה קרה בוושינגטון

מדובר ב-Lindsey O. Graham Sanctioning Russia and Iran Act of 2026. ב-7 באוגוסט הסנאט האמריקאי אישר אותו עם 86 קולות נגד 11, וב-16 בספטמבר בית הנבחרים הסכים עם גרסת הסנאט — 262 נגד 159. לאחר מכן המסמך נשלח לנשיא דונלד טראמפ.

ההצבעה בבית הנבחרים לא הייתה פה אחד. 203 רפובליקנים, 58 דמוקרטים וקונגרסמן עצמאי אחד הצביעו בעד; שבעה רפובליקנים ו-152 דמוקרטים הצביעו נגד. חלק מהמתנגדים לחוק לא התווכחו על הצורך בלחץ על רוסיה, אלא על כמה רחבות הסמכויות שהמסמך מעניק לנשיא.

בזמן הכנת החומר הזה, בערב ה-18 בספטמבר, לא היה עדיין אישור לכניסת החוק לתוקף. הבית הלבן ציפה לחתימתו על ידי טראמפ, אך הניסוח הנכון כרגע הוא כזה: הקונגרס אישר את החוק, המסמך נמסר לנשיא.

מה ארה”ב מתכוונת לעשות עם רוסיה

החלק הרוסי של המסמך רחב בהרבה מהנוסחה המוכרת “עוד חבילת סנקציות”. החוק כולל סנקציות ראשוניות ומשניות נגד פקידים רוסים, אוליגרכים ואנשים הקשורים אליהם, בנקים ומוסדות פיננסיים, וכן חברות ואזרחים זרים המסייעים לעקוף את המגבלות האמריקאיות.

בלוק נפרד מוקדש ל”צי הצללים” הרוסי. עבור הקורא הישראלי נסביר: כך מכנים רשת של מכליות, חברות בעלות, מתווכים, מבטחים ומבנים אחרים המשמשים למכירת נפט רוסי תוך עקיפת חלק מהמגבלות המערביות. החוק מאפשר להטיל סנקציות הן על הספינות עצמן והן על משתתפים זרים בתוכניות כאלה.

יש גם כלי הרבה יותר קשה. ארה”ב תוכל להעלות מכסים על מוצרים רוסיים עד 500%. במקביל, נקבעים מכסים ברמה מעל אפס עד 100% על מוצרים ממדינות שממשיכות לקנות נפט וגז רוסיים או שנמצאות בין המשתתפים הגדולים ביותר בתוכניות עקיפת הסנקציות על הנפט. הרשימות צריכות להיבדק כל 180 יום.

כאן, עם זאת, מופיעה פרט חשוב. המשפט “ארה”ב מטילה מכסים של 100% על קוני הנפט הרוסי” נשמע כאילו למחרת החתימה הם יופיעו אוטומטית לכל מדינה כזו. הטקסט מסודר בצורה מורכבת יותר: הנשיא מקבל סמכויות רחבות מאוד ליישום אמצעים אלה, וכן אפשרות לעשות חריגים אם יראה בכך משרת את האינטרסים הלאומיים של ארה”ב. חופש הפעולה הנשיאותי הזה היה אחת הסיבות למחלוקות בקונגרס.

ומה בדיוק עשו עם איראן

שם החוק עלול להטעות. עשוי להיראות שארה”ב יצרה בו זמנית שני משטרי סנקציות חדשים זהים — אחד נגד רוסיה והשני נגד איראן. זה לא כך.

החלק האיראני קודם כל מאריך את Iran Sanctions Act of 1996 בחמש שנים נוספות — עד 2031. החוק האמריקאי הזה נותן לוושינגטון כלים ללחץ על השקעות, מגזר האנרגיה וכיוונים אחרים הקשורים לכלכלה האיראנית ולתוכניות הצבאיות. החבילה החדשה שומרת על סמכויות אלה לחמש שנים נוספות.

לכן רוסיה ואיראן אכן הופיעו בשם מסמך אחד, אך מבחינה משפטית האמצעים נגדם אינם בנויים בצורה סימטרית. נגד רוסיה הקונגרס מרחיב מערך גדול של סנקציות וכלים מכסיים; לגבי איראן הוא מאריך את הבסיס הסנקציוני הקיים.

למה קייב שוב מחברת בין רוסיה לאיראן

עבור אוקראינה הקשר הזה לא הופיע עכשיו. כבר ב-2022 משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות נגד מבנים שהשתתפו באספקת מל”טים איראניים לרוסיה, ומאוחר יותר השלטונות האמריקאיים תיארו את שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן בייצור מל”טים התקפיים ממוצא איראני כבר בשטח רוסיה.

האוקראינים מכירים את הסיפור הזה מהצליל של “שאהדים” מעל הערים. שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה באפריל 2026 דיבר על כך ללא עקיפות דיפלומטיות: עבור אוקראינה האיום האיראני “אינו מופשט”, כי המדינה מתמודדת עם השימוש במל”טים אלה על ידי הכוחות הרוסיים במשך שנים.

החדשות כבר ניתחו בפירוט כיצד הקשר הרוסי-איראני יצא בהדרגה הרבה מעבר לאספקות הראשוניות של מל”טים ולמה החלפת טכנולוגיות, ניסיון בשימוש בנשק, אפשרויות פיננסיות ולוגיסטיות נוגעות בו זמנית לאוקראינה ולמזרח התיכון. רוסיה, איראן, ישראל ואוקראינה: מה עומד מאחורי הצהרות השגריר האוקראיני

מה כאן צריך להבין הקורא הישראלי

עבור ישראל איראן אינה נושא חיצוני ממלחמה אי שם במזרח אירופה. בשנת 2026 ישראל כבר חוותה סכסוך מזוין ישיר עם איראן, כולל תקיפות טילים בליסטיים ומל”טים. צה”ל מתאר רשמית גם את התקיפות הישירות של איראן וגם את פעולות הקבוצות החמושות הנתמכות על ידי טהראן כאלמנטים של עימות רב שנים.

ישראל מנהלת במקביל מלחמה פיננסית משלה נגד מבנים איראניים. לדוגמה, ביולי משרד הביטחון של ישראל דיווח על סנקציות נגד ארנקי מטבעות קריפטו, שלפי הרשויות הישראליות שימשו את משמרות המהפכה האסלאמית ומבנים הקשורים אליהם למימון “חיזבאללה” וארגונים אחרים.

לכן המשפט של השגרירות האוקראינית “רוסיה ואיראן משתפות פעולה” מקבל בישראל משקל מעט שונה. עבור אוקראיני מאחוריו — תקיפות רוסיות ו”שאהדים”. עבור ישראלי — טילים איראניים, מל”טים, משמרות המהפכה האסלאמית, “חיזבאללה”, חות’ים והשאלה אילו טכנולוגיות וכספים מסתובבים בין בעלי בריתו של טהראן.

עם זאת, עבור החדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency עקרונית גבול אחד: השגרירות האוקראינית לא פרסמה אולטימטום רשמי לממשלת ישראל ולא דרשה שירושלים תצטרף אוטומטית למשטר סנקציות אמריקאי מסוים. בניסוח שפורסם נאמר בצורה רחבה יותר — מדינות דמוקרטיות צריכות לפעול יחד נגד רוסיה ואיראן.

זו הבדל משמעותי. הפוסט פורסם דווקא על ידי השגרירות בישראל, ולכן הנמען הישראלי ברור, אך להפוך קריאה דיפלומטית לפעולה משותפת להודעה “אוקראינה דרשה מישראל להטיל סנקציות כאלה” יהיה כבר הוספת מה שאין בהצהרה.

והאם ישראל חייבת כעת לעשות משהו

לא, החוק האמריקאי עצמו לא מטיל חובה כזו על ישראל. זהו חקיקה של ארה”ב, ומנגנוני הסנקציות והמכסים שלה מיושמים על ידי וושינגטון.

אבל סנקציות משניות נועדו במיוחד להשפיע לא רק על רוסיה. הן יוצרות סיכונים לבנקים, חברות, ספינות ומתווכים ממדינות שלישיות, אם הם משתתפים בעסקאות מסוימות עם מבנים רוסיים או מסייעים לעקוף את המגבלות. לכן, ההשלכות של החוק האמריקאי עשויות לצאת הרבה מעבר לגבולות ארה”ב ורוסיה.

ישראל לא מוזכרת ישירות בחוק כמטרה למכסים. הקריטריונים קשורים לסחר במשאבי אנרגיה רוסיים, לייבוא הגדול ביותר ולסיוע בעקיפת סנקציות, ולא לרשימת בעלי ברית פוליטיים או יריבים של וושינגטון.

תגובה פומבית של משרד החוץ או ממשלת ישראל דווקא להצהרת השגרירות האוקראינית מה-17 בספטמבר לא נמצאה בזמן הכנת המאמר. לכן, לומר שירושלים כבר הסכימה עם הקריאה של קייב או, להפך, דחתה אותה, אין עדיין בסיס.

חוק אחד, אבל שתי מלחמות

הקונגרס האמריקאי חיבר את רוסיה ואיראן בשם חוק אחד לא במקרה, אף על פי שהאמצעים המשפטיים נגדם שונים. עבור וושינגטון, המלחמה הרוסית נגד אוקראינה, סחר בנפט רוסי, עקיפת סנקציות ושמירה על לחץ על המשטר האיראני נמצאים כעת בתוך החלטה פוליטית אחת.

אוקראינה מנצלת את הרגע הזה כדי לחזור על הטענה שדיפלומטיה שלה בישראל מקדמת כבר חודשים: מוסקבה וטהראן משתפות פעולה, וההשלכות של שיתוף פעולה זה מגיעות גם לערים אוקראיניות וגם למזרח התיכון. ישראל בעצמה מחליטה עד כמה היא מוכנה ללכת בצעדים משותפים — הצהרת השגרירות לא מקבלת את ההחלטה הזו בשבילה.

אבל השאלה עצמה כבר נוסחה בצורה די ברורה. אם האינטראקציה הצבאית, הטכנולוגית והפיננסית הרוסית-איראנית חוצה את גבולות שתי המלחמות, האם מדינות שהן מאיימות עליהן יכולות להמשיך לראות את המלחמות האלה כסיפורים נפרדים לחלוטין?