אוקראינה מוכנה לדון ביצירת אזור מפורז בדונבאס, אך רק משני צידי קו החזית. כך הודיע יועץ משרד הנשיא סרגיי לשצ’נקו. באותו יום נודע על מסקנות חדשות של המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW): הקרמלין שואף להטבות כלכליות מוושינגטון, מבלי להסכים לצעדים מקבילים למען סיום המלחמה. שני הדיווחים מראים עד כמה שונה הגישה של קייב ומוסקבה למשא ומתן הקרוב.
מחבר: ויקטוריה קצמן
מה אוקראינה באמת מוכנה לדון
לשצ’נקו יצא בהבהרות ב-28 באוקטובר, ובבוקר ה-29 באוקטובר פרסמו אותן התקשורת האוקראינית. לדבריו, קייב הכינה מראש אפשרות של דמיליטריזציה של אזורים מסוימים במחוז דונצק. ההצעה כוללת הגבלות על השטח הסמוך לקו המגע הקרבי משני הצדדים.
לקורא הישראלי יש צורך להסביר את הגיאוגרפיה. דונבאס הוא אזור תעשייתי במזרח אוקראינה, הכולל את מחוזות דונצק ולוהנסק. חלק מהשטחים הללו היו תחת שליטת כוחות חמושים הנתמכים על ידי רוסיה מאז 2014. לאחר הפלישה הרוסית המלאה בפברואר 2022, קו החזית השתנה באופן משמעותי.
מוסקבה הכריזה על סיפוח שני המחוזות בספטמבר 2022, אף על פי שלא שלטה בהם באופן מלא. אוקראינה ורוב מדינות העולם אינן מכירות בטענות הטריטוריאליות הללו.
אזור מפורז משמעותו שטח עם נוכחות צבאית מוגבלת או אסורה. אך כאן יש הבדל משמעותי בין נסיגת כוחות להעברת ריבונות. קייב לא הכריזה על נכונות להכיר בשייכות רוסית של אזורים כלשהם בדונבאס.
לשצ’נקו גם אישר את עניין אוקראינה בהסכמים נפרדים להפסקת התקפות על אנרגיה ולהבטחת ביטחון בים השחור. זה לא הפסקת אש כללית: הקרבות באזורים אחרים עשויים להימשך.
מדוע הקרמלין דן בדיזל עם טראמפ
המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW) בדו”ח מ-28 באוקטובר שם לב למחלוקות בין נציגי ההנהגה הרוסית לגבי הסכם אספקת דלק דיזל לארה”ב, עליו הודיע דונלד טראמפ ב-9 באוקטובר.
שר החוץ סרגיי לברוב ב-27 באוקטובר כינה את ההסכם מסחרי בלבד. לדבריו, רכישת דלק רוסי אינה מחייבת את מוסקבה לשנות את עמדתה הפוליטית. הסבר דומה נתן קודם לכן דמיטרי פסקוב.
עם זאת, ראש הקרן הרוסית להשקעות ישירות קיריל דמיטרייב הציג את פיתוח היחסים הכלכליים עם וושינגטון כגורם התורם להסדר שלום.
המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW) רואה בהצהרות אלו ניסיון להשיג יתרונות כלכליים ללא ויתורים על אוקראינה. זו הערכה של המכון האנליטי, ולא אישור לקיומו של הסכם סודי בין טראמפ לפוטין.
להבנת המצב מועיל גם החומר הקודם של חדשות ישראל על הפסקת האש האנרגטית ופעולות זלנסקי. אוקראינה כבר דנה בהפסקה הדדית של התקפות על מתקני אנרגיה, אך הסכמים כאלה דורשים הגדרה מדויקת של מטרות אסורות.
מה הקשר לנאט”ו, איראן וישראל
הדרישות הרוסיות נוגעות לא רק לשטחים אוקראיניים. בהערכת המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW) מוזכר השאיפה של מוסקבה לחזור להגבלות על נוכחות צבאית של נאט”ו, שהציעה רוסיה כבר בדצמבר 2021.
נאט”ו – הברית הצפון-אטלנטית, מאחדת את ארה”ב, קנדה ומדינות אירופה. ישראל אינה חברה בה, אף על פי שהיא משתפת פעולה עם מדינות מסוימות בברית, בעיקר עם ארה”ב.
מוסקבה חתרה להגבלות על פריסת כוחות נאט”ו במדינות שהצטרפו לאחר 1997. עבור פולין, רומניה ומדינות הבלטיות זהו עניין של ביטחון עצמי, ולא רק של יחסי רוסיה עם אוקראינה.
חדשות ישראל Nikk.Agency בוחנות את המשא ומתן גם דרך הביטחון במזרח התיכון. בדו”ח המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW) מ-28 באוקטובר מדווח על העברת נתוני לוויין רוסיים לחות’ים דרך יועצים איראניים. האנליסטים מסתמכים, בין היתר, על מידע של Associated Press על תצפיות לוויינים רוסיים על מתקנים סעודיים.
תצפיות לוויינים עצמן אינן מוכיחות העברת מידע למתקפה ספציפית. עם זאת, הדיווחים ראויים לתשומת לב בישראל, שכן החות’ים הם חלק מרשת חמושים הנתמכת על ידי איראן ותקפו בעבר את ישראל ואת הספנות הבינלאומית.
יחסי רוסיה ואיראן ומשמעותם לביטחון ישראל ואוקראינה כבר הפכו לנושא נפרד של פרסומינו. הצד הישראלי צריך לקחת בחשבון לא רק את ההצהרות הפומביות של מוסקבה, אלא גם את המידע על שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם טהראן.
מה שעדיין לא מוסכם
הצעת קייב אינה כוללת תוכנית מפורסמת של האזור המפורז העתידי. לא ידוע מי יפקח על קיומה, מה יהיה מרחק נסיגת הכוחות ואילו ערבויות יקבלו התושבים.
רוסיה לא קיבלה בפומבי את התנאים האוקראיניים. הסכמים כלכליים נפרדים של מוסקבה ווושינגטון גם אינם מצביעים על כך שהצדדים הסכימו על פרמטרים להפסקת המלחמה.
לישראל חשוב להבחין בין הסכם הסחר האמריקאי-רוסי לבין הסכם הביטחון. הראשון יכול להיחתם ללא שינוי במדיניות הצבאית של מוסקבה. השני ידרוש התחייבויות קונקרטיות, מנגנוני בדיקה ותוצאות להפרות. עד כה לא הוצגו בפומבי תנאים מוסכמים כאלה לגבי דונבאס.