הפעיל החברתי היהודי האוקראיני יוסיפ זיסלס קרא לאוקראינה להפוך ל”מדינה מיליטריסטית” ולהתכונן למלחמה אפשרית חדשה גם במקרה של הפסקת אש עם רוסיה. כך סיפר פעיל זכויות האדם והאסיר הפוליטי הסובייטי לשעבר לעיתונאית אולגה לופטיוק בראיון לעיתון האודסאי “אינטנט”, שפורסם ב-30 באוקטובר 2026.
מחבר: R.Verter
זיסלס הוא אחד ממנהיגי ועד אוקראינה, איחוד הארגונים והקהילות היהודיות, חבר בקבוצת הלסינקי האוקראינית. זהו איחוד זכויות אדם שהוקם בברית המועצות לפיקוח על קיום הסכמי הלסינקי; על השתתפות בו אנשים סיכנו את חירותם. הוא נעצר בשנים 1978 ו-1984; בסך הכל הוא בילה במעצר שש שנים.
למה הוא מדבר על ישראל
עצמאות 1991 זיסלס מכנה רק התחלה של בניית המדינה. דמוקרטיה, חוק, כלכלה וצבא, הוא מזכיר, היה צורך ליצור בנפרד. הוא מאשים את המנהיגים האוקראינים בכך שהם זלזלו באיום הצבאי במשך עשורים. כבר בשנות ה-90 חלק מהפעילים הלאומיים הזהירו על עימות עם רוסיה ונסעו לצבור ניסיון קרבי בטרנסניסטריה, בבלקן, בגאורגיה. טרנסניסטריה היא אזור בדלני בלתי מוכר במולדובה, שבו התרחשה מלחמה בשנת 1992.
לזיסלס הפסקת אש אינה שווה לביטחון: הוא חושש שרוסיה תנצל את ההפוגה, ואוקראינה תצטרך לחזק את הכוחות המזוינים ולהעביר את הכלכלה לבסיס הגנה יציב. על רקע זה נשמע הדוגמה הישראלית. לאחר השואה, שבה נרצחו כ-6 מיליון יהודים – כשליש מהיהדות דאז, – ישראל בנתה צבא, מילואים ותעשיית הגנה בהתחשב באיום לקיום המדינה. זיסלס משווה את הניסיון ההיסטורי הזה למצב האוקראינים ומביא הערכה אישית – 65 מיליון אוקראינים בעולם; הראיון אינו מכיל אישורים דמוגרפיים למספר זה.
מערכת המילואים והשירות הצבאי החובה של ישראל התגבשה בנסיבות גיאוגרפיות ופוליטיות שונות. לכן ההשוואה של זיסלס נוגעת לעקרון המוכנות, ולא להעברת מודל מוכן של צה”ל לאוקראינה. ב-נאנווסטי – חדשות ישראל כבר סיפרו על פגישת זיסלס בתל אביב במאי 2025: הוא הסביר מדוע נשאר באוקראינה, למרות שחלק ממשפחתו עלתה לישראל.
מ”דוקטור ז’יוואגו” לאודסה האוקראינית
כבר כתלמיד הוא קרא את “דוקטור ז’יוואגו” של בוריס פסטרנק, שהיה אסור בברית המועצות, והטיל ספק בהצגת ההיסטוריה הרשמית. הוא נסע ללמוד פיזיקה בקישינב, כי לפי זכרונותיו, אנטישמיות ממלכתית הפריעה לקבלת יהודים לאוניברסיטאות האוקראיניות; מאוחר יותר סיים את לימודיו באוניברסיטה בצ’רנוביץ. בסביבה הדיסידנטית היו דמוקרטים, תומכי עצמאות אוקראינים וקומוניסטים לשעבר. בין משתתפי התנועה זיסלס מזכיר את אולקסה טיכוי ולבקו לוקיאנקו. תוכניות שונות לא הפריעו להם להופיע נגד המערכת הסובייטית. בשנים 2004 ו-2014 הוא השתתף במיידנים – הפגנות המוניות הידועות כמהפכת הכתום ומהפכת הכבוד. בהסבירו את עמידתו האישית, הוא מזכיר את המושג היהודי “תיקון עולם” – תיקון העולם.
הוא מכנה את עצמו “יהודי אוקראיני”, תוך שהוא מדגיש את המילה הראשונה. זהות אודסאית מיוחדת זיסלס ציין כבר בשנת 1999, כשהופיע כאן בהרצאה על זהות יהודית. בשנת 2014 הוא ראה שם “לאומיות אוקראינית דוברת רוסית”: מגיני המדינה יכולים לדבר רוסית, ואויביה – אוקראינית. את האומה הפוליטית העתידית הוא מציג כמשותפת לאוקראינים, יהודים, רוסים ומולדובנים.
מכאן ההשוואה השנייה לישראל. זיסלס מזכיר את הוויכוחים בסוף שנות ה-40 – תחילת שנות ה-50 בין תומכי העברית והיידיש, שפתם של יהודים אירופיים רבים, שהייתה נפוצה גם ברובע מולדבאנקה באודסה. בישראל השפה הרשמית הפכה לעברית; ערבית מאז 2018 יש לה מעמד מיוחד המעוגן בחוק היסוד. יידיש נשמרה בתרבות ובחינוך. המספר של 200 בתי ספר, שזיסלס ציין, אינו מאושר במסמכים בראיון.
השיחה התקיימה באחד המוזיאונים באודסה. בהיסטוריה של העיר היו פריחה תרבותית יהודית, פוגרומים, שואה ורדיפות סובייטיות. זיסלס מזכיר בנפרד את האירועים של 2 במאי 2014 ואת החששות לדרום אוקראינה במהלך המלחמה המלאה, כאשר הייתה איום של נחיתה. בעימותים ובשריפה ב-2 במאי נהרגו 48 אנשים, קבעה משלחת האו”ם לזכויות האדם.
30 אחוזים, אירופה וה-80 הקרוב
זיסלס רואה את האחדות הנוכחית של אוקראינה כבלתי מספקת. הערכתו: 30% מהמבוגרים מוכנים לתת הכל למען הניצחון; לקונצנזוס לאומי דרושים 70-75%, ו-80% היו משמעותיים יציבות אחרת. אלו הן השערות של המרואיין, לא תוצאות של סקר שהביא. ביולי 2026 נאנווסטי כבר ניתחו את התזה שלו על “30% החזקים”.
הוא מציע לא להפוך את הדרישות הרוסיות ל”דנאזיפיקציה” ו”דמיליטריזציה” למרכז סדר היום האוקראיני. הוא מקשר את האינטגרציה האירופית לא עם בקשה להחרגה, אלא עם שינוי המוסדות העצמיים. כנקודת ייחוס הוא מציין את אמנת ליסבון של האיחוד האירופי, שנחתמה ב-2007 ונכנסה לתוקף ב-2009. היא מסדירה את מבנה האיחוד האירופי, ולא מהווה אמנה עצמאית על קבלת חברים חדשים. עם זאת, זיסלס אינו מאמין שהפסקת אש אפשרית תביא שלום יציב.
ב-2 בדצמבר 2026 הוא יחגוג 80 שנה. בסוף הראיון הוא מדבר על רצונו להמשיך בעבודה ציבורית ועל חמשת ילדיו. לשאלה מה צריך לאחד את האזרחים ממוצאים ודתות שונות, הוא עונה: אוקראינה העתידית, שעליהם לבנות.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את נאנווסטי לגוגל ועקבו אחר הפרסומים שלנו.
