איראן בעזרת רוסיה וסין ממשיכה לקבל רכיבים צבאיים, חומרי נפץ וציוד לייצור טילים ומל”טים, למרות הסנקציות הבינלאומיות והמצור הימי האמריקאי. מאחורי הרכישות עומדת רשת של יותר מ-5000 מבנים הקשורים למשרד ההגנה של הרפובליקה האסלאמית. דרך אחת מהן עברה במשך שנה וחצי סחורה צבאית בשווי 2.3 מיליארד דולר.
מחבר: סטס שיפר
ב-29 באוקטובר 2026 רויטרס פרסמה חקירה, שהוכנה בשיתוף עם חברת האנליזה הישראלית-אמריקאית 240 Analytics. העיתונאים חקרו מסמכים בנקאיים איראניים, רישומי חברות, תעודות משלוח וכ-19 אלף רשומות ייבוא. בין הפעולות שנחשפו – חמישה משלוחים של דטונאטורים רוסיים בשווי כולל של 7.6 מיליון דולר. האחרון, בשווי 1.9 מיליון דולר, התקיים ביוני 2026, כבר לאחר תחילת המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן.
לחקירה יש קשר ישיר לישראל. את הסימנים הראשונים של הרשת הנסתרת גילה הכלכלן בן ה-35 נועם בינסטוק, שעובד ב-240 Analytics בפתח תקווה. הניתוח שלו של חשבונות בנק עזר לקבוע כיצד הצבא האיראני ממשיך לרכוש ציוד מחו”ל מבלי לבצע תשלומים בינלאומיים רגילים.
הסיפור הזה ממשיך את הנושא שהחדשות – חדשות ישראל Nikk.Agency כבר חקרו בפירוט באוגוסט: רוסיה משתמשת בים הכספי לשליחת תחמושת, חומרי נפץ ורכיבי מל”טים לאיראן. מסמכים חדשים חושפים לא רק את מסלול המשלוח, אלא גם את התשתית הפיננסית שמאפשרת פעולות כאלה.
חמשת אלפים מבנים, כתובת אחת בטהרן ומיליארדי דולרים
הארגונים שנחשפו נושאים את הסימון MOD – קיצור של Ministry of Defense, או VODJA בתעתיק פרסי. אחריו מופיע מספר בן חמש או שש ספרות. לדוגמה, MOD 346428 ו-MOD 424000. לכל מבנה יש מזהה מדינתי בן 11 ספרות, המאפשר להשוות חשבונות, מסמכי רכישה ורישומי מכס.
כל הארגונים רשומים בכתובת משרד ההגנה האיראני והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים. התאריך הרשמי של הקמתם הוא 11 בפברואר 1979 – יום הניצחון של המהפכה האסלאמית. עם זאת, רובם למעשה הופיעו ב-2013, כאשר הלחץ הסנקציוני הקשה מאוד על ייצוא הנפט האיראני ועל תשלומים בינלאומיים.
משתתפי הרשת פועלים באמצעות מתווכים זרים וחברות קש. ההכנסות ממכירת נפט נשארות מחוץ לאיראן ומופנות לתשלום עבור נשק, ציוד תעשייתי ומוצרים דו-שימושיים. ב-97% מהמשלוחים שנחקרו, התשלומים בוצעו ללא העברת מטבע חוצה גבולות.
לקוראים הישראלים זה מסביר מדוע הסנקציות נגד משרד ההגנה האיראני אינן שוות ערך לעצירת רכישותיו. הכסף יכול להימצא בחשבונות זרים, המתווך רוכש את הסחורה, והמקבל הסופי נקבע רק לאחר השוואת מספר מסמכים.
רויטרס לא מצאה עדויות להכללת המבנים הממוספרים עצמם ברשימות הסנקציות המערביות. עם זאת, חלק מהמקבלים והארגונים הצבאיים שהם מסייעים להם כבר נמצאים תחת מגבלות.
במסמכי הבנק הממשלתי Bank Sepah נמצאו התאמות של טלפונים של 91 מבנים עם רישומי בנק של עובדי משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). גוף זה אינו חלק רגיל מהצבא האיראני, אלא ארגון צבאי-פוליטי נפרד, השולט במשאבים כלכליים משמעותיים ומשתתף בפיתוח נשק.
דטונאטורים רוסיים ורכיבים סיניים לטילים: מה רכשה איראן
החלק הרוסי של החקירה מכיל סכומים ותאריכים ספציפיים. מינואר 2025 הגיעו לאיראן לפחות חמישה משלוחים של דטונאטורים ממוצא רוסי בשווי 7.6 מיליון דולר. ביוני 2026 נמסר משלוח בשווי 1.9 מיליון דולר. מכשירים כאלה יכולים לשמש להנעת חומרי נפץ בראשי קרב של טילים ומל”טים תקיפה.
המטענים הרוסיים הועברו באוניות דרך הים הכספי. מסלולים אחרים עברו ביבשה דרך מרכז אסיה ובאוויר מסין. המצור הימי של ארה”ב, שפעל לסירוגין, לא חסם את כל הכיוונים הללו.
המשלוחים הסיניים כללו חומרים לייצור טילים. מינואר עד אפריל 2025 הובאו דרך בנדר-עבאס 886 טון כימיקלים, שנרשמו כמוצרים סיניים ושויכו לקטגוריית מכס הכוללת רכיבים של דלק מוצק לטילים.
ב-9 בפברואר 2026 הגיעו לנמל 93 טון טיטניום סיני לא מעובד, המתאים לייצור גופי טילים. בפברואר גם הגיעו 268 טון ניטרוצלולוזה ו-276 טון חומרים כימיים אחרים מהקטגוריה הכוללת פרכלורטים.
ב-26 באפריל 2025 פיצוץ בבנדר-עבאס גבה לפחות 70 חיים, יותר מ-1200 אנשים נפגעו. מקורות קשרו את האסון להצתת פרכלורט נתרן. רויטרס לא קבעה אם הסיבה הייתה המשלוח האחרון של 75 טון כימיקלים. המטענים אוחסנו על ידי חברה השייכת לקרן Bonyad Mostazafan, הנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות.
איראן רכשה גם מכונות עם שליטה ממוחשבת, תנורי קרן אלקטרונים ומאיצי חלקיקים. לציוד יש שימושים אזרחיים, אך הוא יכול לשמש גם לייצור גופי טילים וחלקי מל”טים. המסמכים מראים שאיפה לא רק לקבל רכיבים מוכנים, אלא גם לשמור על יכולות ייצור עצמאיות.
משאיות אירופיות ומל”טים למלחמה נגד אוקראינה
דרך MOD 346428 מינואר 2025 עד יוני 2026 הובאו 435 משאיות Iveco. בין הרכישות האחרות – אלפי Toyota Hilux ו-Land Cruiser, וכן ארבע Toyota Tundra, שהגיעו בינואר 2025. הצבא האיראני משתמש בכלי רכב כאלה להובלת נשק, התקנת מקלעים והצבת מערכות שיגור ניידות.
במרץ הפיקוד האמריקאי פרסם וידאו של השמדת מערכת שיגור טילים מוסווית. מומחי Janes זיהו את הרכב כדגם Iveco, אך לא הצליחו לקבוע את שייכותו למשלוח מסוים של MOD 346428. רויטרס גם השוותה תמונות לוויין של חניון בשולי טהרן עם מספרי זיהוי של כמה משאיות.
במסמכי הייבוא הופיעו גם מוצרים אירופיים: משאיות, מנועי תעופה, אלקטרוניקה בשווי מאות מיליוני דולרים, כולל Iveco בשווי 34 מיליון דולר. מקורם צוין כגרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי.
Iveco הצהירה שהיא מגבילה מכירות למקבלים אסורים, אך אינה שולטת במכירות חוזרות עצמאיות. Toyota מכחישה השתתפות ברכישות המתוארות. מקור המוצר שנקבע במסמכים אינו מעיד על הפרה מודעת של הסנקציות על ידי היצרן.
מבצע נפרד מקשר את הרשת למלחמת רוסיה נגד אוקראינה. בסתיו 2022 סוחר רכב איראני באיטליה רכש שישה Iveco Eurocargo ב-426 אלף אירו. דרך Deilami Trading בדובאי המשאיות נמסרו לבנדר-עבאס. המקבל הסופי היה Sahara Thunder – חברה שארה”ב הטילה עליה סנקציות ב-2024 על ייצור ואספקת מל”טים לרוסיה.
קודם לכן החדשות חקרו כיצד שיתוף הפעולה הרוסי-איראני בתחום המל”טים מקשר בין המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. מסמכים חדשים מוסיפים לסיפור הזה את המרכיב הפיננסי והתחבורתי. הם אינם מוכיחים שהדטונאטורים הרוסיים שימשו במתקפות מסוימות, אך קובעים את חפיפת שרשראות הרכש הצבאיות.
אנליסט מפתח תקווה, Bank Sepah וחשבונות מוסתרים
נועם בינסטוק גילה רשומות יוצאות דופן ביוני 2025, תוך חקר מסמכי Bank Sepah, שפורסמו בטלגרם וב-WikiIran. הבנק משרת, בין היתר, חשבונות שכר ופנסיה של עובדי IRGC. האחריות לפריצת מערכותיו נלקחה בעבר על ידי קבוצת Codebreakers.
במסמכי הבנק חזרו שמות ארגונים, כתובת כללית ותאריך רישום זהה. בחשבונות מטבע של 36 מבנים בסוף 2024 היו 1.2 מיליארד דולר. שאר הרשת החזיקה בשווי של כ-1.8 מיליארד דולר במטבע האיראני.
באוגוסט 2026 בינסטוק חזר לחקירה והשווה את רישומי הבנק עם הכנסות נפט ומסמכי ייבוא. לאחר מכן 240 Analytics גייסה את רויטרס. במיוחד בלטה MOD 346428: הייבוא השנתי שלה גדל מ-442 מיליון דולר לתקופה עד מרץ 2023 ל-988 מיליון דולר לשנה הבאה, ובינואר 2025 – יוני 2026 הגיע ל-2.3 מיליארד דולר.
לישראל חשיבות העבודה הזו היא בגילוי הקשרים הפיננסיים בין רכישות שנראות נפרדות. במקום ספק אחד או ספינה אחת, החוקרים קבעו רשת של מזהים, חשבונות בנק ומקבלים, שדרכה ניתן לעקוב אחר ארגון הייבוא הצבאי.
הרכישות נמשכו במהלך המלחמה, והרשת שירתה גם דיכוי
לאחר תחילת המלחמה ב-28 בפברואר 2026 הייבוא דרך המבנה הנחקר ירד במרץ ב-47%, ל-54 מיליון דולר, אך במאי התאושש ל-77 מיליון דולר. בנוסף, מוצרים בשווי 27 מיליון דולר נרשמו כמקורם מאיחוד האמירויות. המשלוח הימי האחרון של אלקטרוניקה שתועד היה ב-27 ביוני. המצור האמריקאי הופסק זמנית ב-18 ביוני וחודש באמצע יולי.
הרשת שימשה לא רק לרכישות צבאיות חיצוניות. המסמכים מקשרים את MOD 424000 למימון מתקנים של IRGC במחוז ח’וזסתאן. ב-2021 הגנרל חסן שהווארפור ביקש 50 מיליארד ריאל לבניית מבנה של הקורפוס. ארה”ב האשימה בעבר את היחידות הכפופות לו ברצח משתתפי מחאות 2019. פעילי זכויות אדם דיווחו גם על 46 הרוגים בח’וזסתאן במהלך מחאות ינואר 2026. בחומרי הטלוויזיה האיראנית היחידות של שהווארפור השתמשו ב-Toyota Tundra, כולל להובלת מל”ט ורוד בוהק מדגם Shahed.
ב-12 באוקטובר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הביע ספקות פומביים לגבי הסיוע המשמעותי של רוסיה וסין לאיראן. עם זאת, המסמכים שפורסמו ב-29 באוקטובר מתעדים משלוחים של מוצרים ממוצא רוסי וסיני. מוסקבה לא הגיבה לבקשת רויטרס, ובייג’ינג הצהירה כי אינה מכירה את הנסיבות המתוארות ודחתה את ההאשמות במעורבות במלחמה האזורית.
בחומרים שפורסמו אין אישור לכך שדטונאטורים רוסיים מסוימים שימשו נגד ישראל. נקבעו עלותם, מקורם, תאריכיהם והקשר שלהם לרשת הרכש הצבאית האיראנית. המשלוח הרוסי האחרון שתועד הגיע ביוני 2026 – ארבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, כאשר ישראל וארה”ב כבר תקפו את מתקני ייצור הטילים האיראניים.
